פירוש על במדבר 30:13

אישה הפרם וה' יסלח לה אחז"ל הכתוב מדבר שהפר לה בעלה והיא לא ידעה ועברה על נדרה שצריכה כפרה ויל"ד מ"ט לא פירשו כן לעיל גבי אב וגבי ארוס י"ל התם כתיב נדר ואיסור והיינו שבועה בשמו הגדול ית"ש והנה האב והארוס הפירו מ"מ היא הוציאה שם שמים לבטלה ונשבעה שבועת שוא וכיון שיודעת שאין ממש בשבועתה וגם מעיקרא ע"ד אבי' וע"ד הארוס היא נשבעת לא הי' לה להוציא שם שמים לבטלה בספק ומשו"ה צריכה כפרה אבל הכא כתיב לאסור איסר על נפשה בשבועה והאי בשבועה מיותר ופליגי אביי ורבא אביי ס"ל דרוצה לומר מתפיס בשבועה שאומרת על מי שכבר נשבע ואני כמוהו ורבא מפרש איסור כשבועה אם אומרת אסור עלי הוה כשבועה מיהו בין למר ובין למר לא מיירי ממוצא ש"ש מפיה ואפ"ה כתיב וה' יסלח לה ש"מ מיירי בהפר לה והיא לא ידעה ועברה על נדרה:

אשה הפרם וה' יסלח לה ברש"י אחז"ל דהכתוב איירי בהפר לה בעלה והיא לא ידעה ואכלה וצריכה כפרה יש לדקדק הלא אחז"ל קידושין מ' ע"א שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה ויש לחלק דדווקא על מחשבה גרידא אין נענש אבל הכא עשתה גם מעשה ממש שאכלה רק ששגגה ועלה היתר בידה משא"כ במחשבה גרידא ולא עשה מעשה ועי"ל דגם על מחשבה גרידא צריך כפרה והא ראיי' דעולה באה על הרהור הלב ורק שאינו נענש כמו אם עשה מעשה ממש משא"כ במחשבת מצוה מעלה הכתוב עליו כאלו עשאה המצוה בעצמותה ומקבל שכר משלם וק"ל (מש"מ):

אשה הפרם וה' יסלח לה במה הכתוב מדבר באשה שנדרה בנזיר כפירש"י ויל"ד מ"ש נזירה דנקט ולא שאר נדר ועוד מ"ש שתתה יין ומטמאת למתים ולא נקט גלוח ונלע"ד דצ"ע ממ"נ אם מי שרוצה לאכול בשר חזיר ועלתה בידו בשר טלה צריך כפרה א"כ מ"ט וה' יסלח לה הלא אין הקב"ה וותרן וי"ל משו"ה נקט נזירה שיש לו קצת חטא שציער עצמו מן היין וגם הפקיע עצמו ממצות קבורת מתים אלא שאם נזיר לשם שמים כנזירות של שמשון הצדיק קדוש יאמר לו וזו אעפ"י שלא ידעה שהפר לה בעלה מ"מ במה ששתתה יין תיקנה חטא ציער מן היין ומה שנתעסקה במתים תיקנה במה שנתעסקה במצוה ע"כ ה' יסלח לה אבל בגילוח שער או נדר אחר שאין בו צער לא יסלח לה בלי בקשת כפרה ותשובה לפ"ז מופלא סמוך לאיש למ"ד שהוא לוקה על נדרו אעפ"י שאינו מחוייב בשאר מצוות דכל שישנו בהפלאה ישנו בבל יחל אם אירע לה נדר שהפר לה ולא ידעה ושתתה יין צריכה כפרה ולא יסלח דהרי על ציער מן היין וקבורת מתים לא נצטוית עדיין ובנדר חייבת: