פירוש על במדבר 31:23

כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל דבר אשר לא יבא באש תעבירו במים. יובן בס"ד לרמוז כי הנה רז"ל אמרו ע"פ זאת התורה לעולה שכל הקורא בפ' עולה כאלו הקריב עולה וכל הקורא בפ' חטאת כאלו הקריב חטאת וכו' ונמצא לפ"ז שגם בזמן שאין ב"המק קיים יש תקנה לכפרת העון ע"י שיקרא בפ' אותו הקרבן המחוייב בו ויעלה עליו כאלו הקריב קרבן ההוא ע"ג המזבח ממש. ואמנם הנה זה תינח בעון שחייב עליו קרבן שיש תקנה על ידי שיקרא הפרשה של אותו הקרבן אבל אם הוא עון שאדם דש בעקביו כמו ליצנות ושקר וחנופה שאם היה עושה עון זה בזמן ב"המק אין עליו קרבן ואינו נזכר בפרשה וא"כ מה יקרא בשבילו לכפר עליו הנה ודאי כפרה זו תלויה בדמעות אשר יוריד בעת הודוי שמתודה על אותו עון ואז בדמעות עיניו הוא מרחץ כתמי נפשו אשר עשה בעון זה ואמנם הנה ודאי שגם באותם העונות שיש להם תקנה בקריאת הפרשה של קרבן שלהם עכ"ז צריך להוריד עליהם דמעות כדי שיתרחץ מהם היטב כי אין לך דבר שמרחץ ומגהץ הנפש כמו הדמעות שסגולתם ועניינם רבו מספר וז"ש כל דבר אשר יבא באש המזבח ר"ל כל דבר עון שיש לו תקנה באש המזבח כי יש בו קרבן הנה גם בזמן שאין מזבח יש תקנה לזה שתעבידו אותו באש התורה שהתורה נמי נקראת אש שנא' הלא כה דברי כאש וכמ"ש רז"ל כל הקורא בפ' עולה כאלו הקריב עולה ואז וטהר ואמנם עכ"ז צריכים לו הדמעות וזהו אך במי נדה רמז לדמעות שהם מי טהרה של הארם יתחטא האדם ויטהר יותר וכל דבר אשר לא יבא באש כמו חנופה ושקר וכיוצא שאין על זה תקנה באש המזבח שאין עליו חיוב קרבן הנה זה תהיה טהרתו ע"י הדמעות דוקא וזהו תעבירו במים הם מי טהרה האמורים שהם הדמעות של העינים:

כל דבר אשר יבא באש. לְבַשֵּׁל בּוֹ כְּלוּם:

תעבירו באש וטהר אין הכלי שנגע במת או בנבלה נטהר באש שאין טבילת התורה אלא במים ולפיכך הוצרכו רבותינו (ע"ז עה) לפרש שזו הטהרה להגעילם מאיסורי המאכלות שבלעו ביד הגוים וזה אמת בלי ספק: