פירוש על במדבר 31:48

ויקרבו אל משה הפקודים אשר לאלפי הצבא וכו' ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה ויהי' כל הזהב התרומה וכו' אנשי הצבא בזזו איש לו וכו' קשה מהו הלשון בזזו איש לו וגם נראה כמיותר כי נשמע מפסוק יתר הבז כפרש"י לעיל אף כי הוא שלא במקומו ומקומו לעיל בחלוקות המלקוח גם קשה שאלפי הצבא היו מביאים קרבנות הללו על הרהור הלב ומתכפרים כנאמר מאת שרי האלפים ושאר העם במה נתכפרו על הרהור לבם גם מבואר במדרש שבפירק נזמיהם ושאר כלי זהב היו שנים מהלכים אחד הי' מפחם פניהם ואחד הי' מפרק א"כ אף הרהור לא הי' בכאן אך הענין כך הוא כי הרהורי' רעים החלים בב"א היא רק באותו איש שיש לו גבהות לב ועי"ז נמשכו כל הרהורים ומעשים רעים ואיש אשר לו נפש דכא ורוח נמוכה ושפלה ניצול מהרהורים רעים ואנשי הצבא אף שהיו שנים אחד מפחם פניהם וכו' ולא הי' להם הרהור בראית העין כי הי' חשך משחור תארם על ידי שהיו מפחם פניהם אף על פי כן בהפרק הכלי זהב נתגלה המקום אשר תעד התכשיטים ובראיה כל דהו על אותן המקומית שנתגלו לא יצאו ידי חובת הרהור והיו צריכים האלפי הצבא להביא הקרבנות על הרהור והביאו אותם הכלים עצמה היינו אצעדה וצמיד שהמה הכלי מעשה שעל ידיהם באו למעשי הרהר ואנשי הצבא היו ג"כ צדיקים כמו שמפורש שניך כעדר הרחלים כו' ועשו פעילה להציל נפשם מהרהר הלב אמר הכתיב אנשי הצבא בזזו איש לו ר"ל בזזו שבזו את נפשם בעיני עצמם והי' להם רוח נמוכה ונפש שפלה ועי"ז ניצלו מהרהר הלב והאלפי הצבא היו צדיקים יותר ורצו לצאת אף מהרהור כל דהו ע"כ הביאו הקרבנות לכפר עליהם ודו"ק.

הפקדים. הַמְמֻנִּים:

פקודי החיל בראותם תשועה נפלאה כזו שלא נפקד מהם איש התעוררו לתת תודה לה' וכופֶר לעתיד שלא ישלוט בהן עין הרע, ולא משום כי תשא את ראש, כי המצוה ההיא איננה אלא כשימנו העם כלו ואם היה מפני המצוה היה להם להביא בקע לגלגלת דוקא, העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, והם לא עשו כן. והנה ר' מאיר חתנו של רש"י ואבי רשב"ם ראה כי יש קצת דמיון בין ענין זה לענין כי תשא, וראה כי אין הדמיון שלם, ע"כ אמר כי לפני החשבון נדרו לתת כך, ולפיכך נתנו יותר מן המצווה. ולדעתי אין כאן מצוה כלל, והם לא נדרו, אבל אחר שראו שלא נפקד מהם איש התנדבו ונתנו.