פירוש על במדבר 4:22

נשא את ראש בני גרשון וגו'. צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש מזכר עד נקבה תשלחו וגו'. המצוה הזאת פשטה ידוע כי הוא לכבוד השכינה השרויה בתוכם זהו אשר אני שוכן בתוכם וידעת פירוש אני. עוד יש לפרש שהוזהרו ישראל באזהרה זו שלא יכניסו כחות הטומאה בהיכל הקדש כמה דאת אמר לא תביא אתנן זונה וכתיב ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה:

נשא את ראש בני גרשון גם הם כו'. הנ"ל דהנה הלוים הם נקראים בחי' הצדיקים הנלווים ודביקים בה'. ויש כמה מיני בחי' הצדיקים מהם נקראים בני קהת בבחי' הגדולה שלהם. ויש נקראים בני מררי. ויש אשר נקראים בני גרשון כמובא בספרים הקדושים. והנה בחי' בני גרשון הם הצדיקים המגורשים בעוה"ז וכל ימיהם הם בצער והם כגרים לא ישבעו בטובה. הנה עליהם אמה"כ כי גם אותם צריך לנשא את ראשם לבית אבותם כמ"ש רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה. שהוא מרומז על המלכות שיורדת בסתר המדריגה בהגלות. אבל לעתיד הנה היא תעלה על כלנה כיל"ח. והנה על בחי' הצדיקים שנקראים בני גרשון אמה"כ כי צורכם בעוה"ז לעבוד ולמשא לעבוד את ה' ולמשא הוא מדת הסבלנות לבל יקשה בעיניו על ככה אך לקבל הכל באהבה וחיבה. וזש"נ ואת כל אשר יעשה להם ועבדו אע"פ שחלילה יעשה להם מה שיעשה אעפ"כ ועבדו ולא יניחו מעבודתם. וז"ש ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ופירשו חכז"ל אפי' הוא נוטל את נפשך הוא רצונך ר"ל אע"פ שלפעמים נוטלים מהאדם הרצון שלו חלילה. כי ברצונו לעבוד הש"י ובאים עליו התנגדות ועיכובים בע"כ. בכל זה יבין וישכיל כי גם זה רצון הש"י לעבדו גם בזה. וד"ת אין באין כ"א רק ע"י יסורין ח"ו כמבואר בגמרא. וכן רשב"י ע"י שנצטער במערה י"ג שנים אח"כ נתעלה יותר ויותר. וז"ש במתן תורה על אותן הצדיקים פן יהרסו אל ה' לראות. יהרס"ו גימ' גבור"ה וגימ' אדנ"י. לבל יסתכלו מה זה ועל מה זה. וכן במשה נאמר כי ירא מהביט אל האלהים אל בחי' הדינין כי הכל לטובה: