פירוש על במדבר 5:17

ולקח הכהן מים קדושים בכלי חרש וגו'. הטעם בלקיחת המים והעפר בסוד מי אפר הפרה כי הצורך במים שאם תהיה נקייה יתגברו מימי החסד ותתעבר מכחן וזהו מים קדושים והצורך בעפר כי אם תהיה טמאה תתגבר מדת הדין עליה לדונה. וזהו שאומר אשר יהיה בקרקע המשכן הרמז למ"ח (למי חטאת) שהיה בסוף המרכבה עליונה וטעם כלי חרס ידוע מפסוק וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר כי אין לה טהרה רק בשבירה:

ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים נ"ל בס"ד הטעם לנתינת העפר כי העפר לקח מקום המים דטבע העולם המים צפים על העפר אך בארץ הלזו נעשה העפר למעלה מן המים של התהום נמצא לקח מקום המים והו"ל כאלו חמס מקומם ולכן זו שזינתה עם אחר חמסה מקום בעלה שהביאה עליה גוית איש זר במקום גוית בעלה לכך יתן עפר אל תוך המים מזכרת לזה או יובן בס"ד מספר עפר ומספר מים ביחד עולים מספר תם או מספר מת וזאת האשה עתה עומד גופה בספק עד שתשתה אלו המים שמעורב בהם העפר ואז אם היא טהורה יהיה גופה תם דאם עקר יוליד ואם מוליד שחורים יוליד לבנים ואם נקבות זכרים באופן שיהיה תם ושלם מן חסרונות שהיו בו אך אם היא טמאה יהיה גופה מת דצבתה בטנה ונפלה יריכה או יובן בס"ד אותיות עפר עם אותיות מים יהיה מהם צירוף עף מרים דאלו מים המרים יהיה להם כח חזק שהוא עף מבטן לבטן כמ"ש במדרש באותם שתי אחיות וכנז"ל גם רמז לה בנתינת העפר מקרקע המשכן שלא תתנצל לומר בריאת האדם מן העפר גרמה לו תאוה של הזנות שגברה בו לכך מביא לה מן עפר המשכן שהוא מקום קדוש לומר הקב"ה בראו מן עפר קדוש שלא יסבב לו תאוה רעה ח"ו:

מים קדשים. שֶׁקָּדְשׁוּ בַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁנַּעֲשָׂה מִנְּחֹשֶׁת מַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת, וְזוֹ פֵרְשָׁה מִדַּרְכֵיהֶן, שֶׁהָיוּ נִבְעָלוֹת לְבַעְלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם תַּחַת הַתַּפּוּחַ וְזוֹ קִלְקְלָה לְאַחֵר, תִּבָּדֵק בּוֹ: