פירוש על במדבר 5:31

ונקה האיש מעון בזמן שמנוקה מעון המים בודקין אותה בספרי ראש יוסף על מסכת חולין אעתיק כאן. מקשין העולם דיליף ממכה דלמא לאו אביו דלמא בקינא לה ושתה מי המאררים ולא בדקוה דאמן מכל הבעילות ש"מ דלא זינתה ואף דגוונא דחיקה הא מסיק חבושים בבית ההאסורים אין אפוטרופס לעריות דלמא כה"ג. וי"ל אדרבה זיכתה מקודם ואין איש מנוקה מעון שבא עליה באיסור ואף שוגג אין מנוקה קרינן עמ"ל ה' סוטה ומש"ה לא סדקי לה המים וי"ל משכחת שהיה לו ב' נשים והשקה שתיהן ובדקו לאחת ולזו לא בדקה ש"מ דמנוקה מעון ולא זינתה וער"מ ז"ל הלכות סוטה אבל י"ל דעיקר החששא דלמא זינתה אמו באונס ואונס בישראל מישרא שרי ואף בכהן אין המים סודקין בשוגג ואונס ער"מ ז"ל הלכת סוטה ומהרש"א ז"ל חולין י"א ב' עמ"ש התוספת העמיד האם בחזקת צדקת דלמא אנסה עכו"ם וכ"ש לי"א דביאת עכו"ם אין אוסר ומיהו לא קיי"ל כן. דרך פלפול ע"כ.

ונקה האיש מעון. אִם בְּדָקוּהָ הַמַּיִם, אַל יִדְאַג לוֹמַר "חַבְתִּי בְמִיתָתָהּ", נָקִי הוּא מִן הָעֹנֶשׁ; דָּ"אַ: מִשֶּׁיַּשְׁקֶנָּה תְּהֵא אֶצְלוֹ בְּהֶתֵּר, וְנִקָּה מֵעָוֹן, שֶׁהַסּוֹטָה אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ (ספרי):

ונקה האיש מעון. אף על פי שחשד בכשרה כי היא גרמה לו שעברה על התראתו וגרמה רגלים לדבר כאמרם ז"ל (שבת פרק במה האשה) לא קבל דוד לשון הרע דברים הנכרים חזא ביה במפיבושת: