פירוש על במדבר 5:5

פס'. וידבר ה' אל משה לאמר. איש או אשה כי יעשו. למה נאמרה פרשה זו למד על גזל הגר שהרי בפרשת ויקרא כתיב (ויקרא ה׳:כ״א) נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון וגו' מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אותו בראשו וחמישיתו יוסף עליו. זהו שחייב אשם מעילות בא הכתוב ללמד על הגוזל את הגר ונשבע לו שישלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שכל פרשה שנאמרה ונשנית לא נשנית אלא א''כ נתחדש בה דבר. איש או אשה. השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה. למעול מעל בה'. מלמד שכל המשקר בחבירו כאלו שקר בבוראו. אין מעילה בכל מקום אלא שיקור. ואשמה הנפש ההיא. לרבות טומטום ואנדרוגינוס. ד״א ואשמה הנפש ההיא. הגוזל ולא בניו. מכאן אמרו הגוזל את הגר ונשבע לו והלך להביא את הכסף ואת האשם ולא הספיק להביא עד שמת, היורשין פטורין מן האשם. אבל חייבין להחזיר את הקרן. והתודו את חטאתם אשר עשו. רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המומתין שיטענו וידוי. ד''א והתודו את חטאתם אשר עשו. ולא אשר עשה אביו. והשיב את אשמו בראשו. זה הקרן שנקרא אשם ולפי שנשבע עליו לשקר. וחמישיתו יסף עליו. חומשו של סלע שיהא הוא וחומשו חמשה. וזה הוא חמש מלגיו. ונתן לאשר אשם לו, להביא שליח בית דין (והשליח) והיורש. רבי נתן אומר ונתן לאשר אשם לו. לבעל חובו של נגזל. שאם היה חייב לחבירו מנה ונמצא בעל חובו של נגזל מוציאין מזה ונותנין לזה: