פירוש על במדבר 6:17

זבח שלמים לה' על סל המצות. יִשְׁחַט אֶת הַשְּׁלָמִים עַל מְנָת לְקַדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם (עי' מנחות מ"ו):

יעשה זבח שלמים. מלמד שתהא עשייתו לשם שלמים ^קדצריכותא זאת קאי אשינוי בעלים, והיינו שלא יעשה שלמיו של ראובן לשם שמעון, דאלו אשינוי קודש שלא יעשה לשם קרבן אחר ילפינן מפסוקים אחרים בפ' ויקרא וצו (ג' וז'), וגם לא איצטריך לענין זביחה לשמה, דזה ילפינן ג"כ מדרשות אחרות שם, וקאי רק אקבלת דמים דזה לא ידעינן מאותן הדרשות, ומכאן ילפינן לכל השלמים דבעינן שתהיה קבלת הדם לשם הבעלים, ועיין במנחות מ"ח ב' שאם שחט איל נזיר שלא לשמו כשר, רק שלא עלה לבעלים לשם חובה. .
(זבחים ד' ב')

ישחט. פירש מלת יעשה ישחט. מפני שבעת שחיטה תליא מלתא, שאם חישב אז מחשבה לאוכלו חוץ לזמנו או למקומו פסלה מלהקריב. גם פירש על סל המצות ע"מ לקדש את הלחם, מפני שבזולת זה יובן ששחט ע"מ לקדש את הסל ולא את הלחם שבו: