פירוש על במדבר 8:8

ולקחו פר בן בקר. וְהוּא עוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַעֲשֵֹה … וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה", וְהוּא קָרְבַּן צִבּוּר בַּעֲ"זָ:

ופר שני וגו׳. מה ת"ל שני, אם בא ללמד שהם שנים, הרי כבר נאמר (פ׳ י"ב) ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה, אלא שיכול יהא חטאת קודמת לכל מעשה עולה, ת"ל ופר שני בן בקר תקח לחטאת, אי פר שני יכול תהא עולה קודמת לכל מעשיה ת"ל ועשה את האחד חטאת ואת האחד עולה, הא כיצד, דם חטאת קודמת לדם עולה מפני שמרצה, אברי עולה קודמין לאימורי חטאת מפני שהם כליל לאישים, מכאן שכל המקודש מחבירו קודם לחבירו ^הובסוגיא כאן צ"א ב' חקרה הגמרא אם היו לפניו מנחת נדבה ומנחת סוטה איזה קודם ולא איפשטא ולכן פסק הרמב"ם בפ"ט ה"י מתמידין שיקדים איזה מהן שירצה, ותמיהני שהרי במנחות מ"ט ב' אמרו בפשיטות תדיר ומקודש עדיף, והלא בודאי מנחת נדבה תדירה ממנחת סוטה והיא גם מקודשה [וראוי להעיר, כי בגמ' שם הלשון תדיר עדיף והוגה כן ע"י בעל ברכת הזבח, והוא טעות].
ועיין בכ"מ שם הלכה ו' כתב בשם הר"י קורקוס דהא דאברי עולה קודמין לאימורי חטאת היינו רק אם נשחטו שניהם, החטאת והעולה, ואימורי שניהם לפנינו, אבל קודם שנשחטו שניהם מקריבין החטאת לגמרי הדם והאברים ואח"כ מקריבין העולה, עיי"ש. וטעמו נראה ע"פ מ"ד בסוגיא דזבחים כאן דגזה"כ הוא (פ' ויקרא) והקריב את אשר לחטאת ראשונה, ומשמע הקרבה שלמה בכל הפרטים. .
(זבחים פ"ט ב׳)

ופר שני. פירש"י מה ת"ל שני אלא לומר לך מה עולה אינה נאכלת אף חטאת אינו נאכל לפי שבא מלוי ידי הלוים ליכנס לעבודה והיתה מלואים כמו שפירש"י בפ' שמיני. כפ"ח. וכבר פירשנו הענין בפ' תצוה. עוד פירש"י כאן ואומר אני שהוראת שעה היתה ששעיר היה להם לחטאת ע"ז עם פר העולה עכ"ל. וקשה שעיר למזיד מי איכא הלא היו כלם מזידים כדאמר נתכוון לבדקם כסוטות עד וז"ל מסברא לא היה להם להביא שום קרבן שלא מצינו קרבן למזיד. ומאחר שהיו מביאין קרבן כדין שוגגים היה להם להביא שעיר לחטאת שהוא קרבן לע"ז. ור"ת תירץ מכח קושי' אחרת שהקשה כתוב אלה אלהיך ישראל אשר העלוך ואמרינן אלמלא וא"ו שבהעלוך לא נשתייר משונאיהם של ישראל פליט ושריד ובדברי הימים כתוב ותרגנו באהליכם ותאמרו אלה אלהיך אשר העלך. ותירצו שהמקולקלים אמרו אשר העלך בלא וא"ו אך היו בהם אנשים שלא היו מאמינים בו כלל רק היו מאמינים שהיה בו ממשות והם היו שוגגים ואם כן היה להם ללוים להביא שעיר לחטאת. כפר"ת: