פירוש על במדבר 9:11

בחדש השני. הטמא אינו משלח את פסחו. דאמר קרא איש איש כי יהיה טמא לנפש ועשה פסח בחודש השני ^ידבאור הענין, כי שאר קרבנות לבד מפסח אע"פ שהטמא בעצמו אינו יכול להביאם מפני שאין יכול לכנס בעזרה מפני טומאתו, מ"מ אפשר לו לשלחם לעזרה ע"י שליח, אבל הפסח אינו משלח ע"י שליח, משום דמצות הפסח היא אכילתו, ואם אינו יכול לאכול למה יביא, ולמען שלא נימא שהמצוה איש לפי אכלו היא רק למצוה היכי דאפשר ולא לעיכובא היכי דאי אפשר כגון בטמא, מביא עוד ראיה לדין זה מפרשה שלפנינו, דמבואר שהטמא נדחה לפסח שני, ואם היה יכול לשלחו ע"י שליח למה ידחה ולא יעשה בראשון, וע"ל בפ' בא בפסוק איש לפי אכלו באה עוד ראיה בענין זה. ואמנם דעת איזו מן החכמים שגם מצוה זו דדחיה לפסח שני היא ג"כ רק למצוה בעלמא ולא לעכובא, אבל לא קיי"ל כמותם, משום דלא משמע כן פשטות הענין, ועיין ברמב"ם פ"ב הי"ב מביאת מקדש. .
(זבחים כ"ב ב׳)

בחדש השני לפי שפסח מצרים לא היה רק יום אחד לא נצטוו עליו, עכשיו כשנבנה המשכן נצטוו שיעשוהו כמשפט עיקר מצותיו.

על מצות ומררים. זוהר פ' בא דף מ"א פקודא דא למיכל האי פסח על מצות ומרורים מצת כתיב ע"כ. ואולם בכל הספרים מלא וא"ו וכן דינו מכח המסורת כי אין זה מן ד' חסרים שבאו במסורת פרשת בא ועיין עוד מ"ש שם: