פירוש על במדבר 9:5

ויעשו את הפסח בראשון. כתב הרמב"ן ז"ל, על דעת רז"ל לא עשו ישראל פסח במדבר אלא בשנה זו בלבד, שלא היו יכולין לעשותו לפי שנולדו להם בנים ועבדים ולא יכלו למול אותם מן הטעם שהזכירו שהיה להם לסכנה כמו שמפורש ביבמות, אבל בספרי אמרו ויעשו את הפסח בראשון בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא עשו אלא פסח זה בלבד וכן הוא אומר (עמוס ה׳:כ״ה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה, דרשו כן מן הכתוב הזה שאמר ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר במדבר סיני, כי הוא מקרא יתר, כי די במה שאמר ויעשו את הפסח ככל אשר צוה, אבל הזכיר היום והמדבר לרמז שלא עשו אותו במדבר רק ביום הזה, וזה גנותם, עד כאן. ונכתבה כאן פרשת הפסח לפי שחנוכת המזבח היתה בחדש הראשון ואז נבדלו הלוים, ולפי שכתוב במצות הפסח (שמות י״ב:כ״ה) והיה כי תבאו אל הארץ, (שם יג) והיה כי יביאך, צוה עתה שהם חייבין בו גם במדבר.

ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחודש וגו׳.
ספרי פיס׳ סז: בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא עשו אלא פסח זה בלבד, וכן הוא אומר: הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר. ר׳ שמעון בן יוחי אומר ישראל לא היו מקריבים, ומי היה מקריב שבטו של לוי וכו׳. ר״ל דשבט א׳ הוה קהל, וגם [שבט] לוי כן. עי׳ הוריות דף ו׳ ע״ש, וברש״י יומא דף נ׳ ע״א.

ככל אשר צוה וגו׳. היינו הלכות בע״פ כביאורינו בכ״מ עפ״י הגמרא ברכות ד״ה והמצוה זו המשנה והיינו דיוק לשון ככל דמשמעו הרבה דברים. וע׳ בסמוך מקרא ח׳: