אוהב ישראל
ויקרא אלהים ליבשה ארץ. הנה אנו רואין שדבר הרגיל אצל האדם בתמידיות אינו תענוג. ועיקר תענוג האדם הוא כשיוכל להשפיע לזולתו לשאר בני אדם ויוכלו ליהנות ממנו. כמ"כ בבורא כל העולמים בהוב"ש שהוא א"ס וא"ת וכל הדברים הנאצלים ממנו הם ג"כ בב"ת ואין מגיע כ"כ מזה תענוג לו ית'. אמנם עיקר תענוג הש"י הוא מה שצמצם כוחו מן ההתפשטות אל תוך הקווין כדי שיוכלו הנבראים ליהנות ממנו ולקבל שפעו אשר עבור זה התענוג עלה ברצונו ית' לברוא כל העולמו' להטיב לברואיו. וזה"ש ויקרא אלהים ליבשה. מה שנתהוה היבשה שבני האדם הולכין עליו ונהנין ממנה זה קרא ארץ. ר"ל ארץ החפץ שמזה נהנה הש"י כדרכו להיטיב. ולמקוה המים. ר"ל לאותו בחי' של הבנה אשר ע"י החסד נכנס לתוך הקווין כדי שיוכלו הנבראים לקבל שפעו וטובו וזהו עיקר תענוג כביכול. קרא לשון קריאה מורה על חיבה. ימים ר"ל הוא ים עילאה הכוללת רצונו ית' בכל הנבראים להיות זה הצימצום הנעשה ע"י הקוין. והבן:
רש"י
קרא ימים. וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא? אֶלָּא אֵינוֹ דוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִן הַיָּם בְּעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִן הַיָּם בְּאַסְפַּמְיָא: