חנוכת התורה
במדרש רבה על הפסוק והנה טוב מאוד זה המות וכו' והנה טוב מאד זה השינה וכו' והנה טוב מאד זה מלאך החיים וכו' הנה טוב זה מלכות שמים וכו'. ויש לבאר על פי מה דאיתא במדרש תנחומא (פ' בראשית) הן האדם וכו' אין הן אלא מיתה שנאמר הן קרבו ימיך למות עד כאן. והמשמעות של והנה והן אחת הוא כדאיתא במדרש רבה דברים (פי"א) אמר משה בדבר שקילסתיך (בהן לה' אלקיך השמים) בו קנסת עלי מיתה שנאמר הן קרבו וכו' אמר ליה וכו' מדה טובה הוא שאמרתי לך הן שנאמר הנה אנכי שולח מלאך הן צדיק בארץ ישולם עד כאן. מעתה יש לומר דהמדרש דרש כל זה מהנה וכו' אין הנה אלא מיתה וכו'. והנה זה השינה דהא כתיב והנה שאול שוכב ישן. הנה זה מלאך החיים וכו' שנאמר הנה אנכי שולח מלאך. הנה זו מלכות שמים שנאמר הן לה' אלקיך השמים:
מדרש לקח טוב
והיה ביום הששי. הששי הנקרא מששת ימי בראשית, ויהי ערב ויהי בקר יום הששי (בראשית א לא).
חידושי הרי"מ על התורה
והנה כתיב וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ודרשו רז"ל זה יצה"ר ביאור הענין שיש בו דרכים לדחות היצה"ר אולם איזהו גבור הכובש את יצרו כו' ר"ל לכבשו תחת ידו לתקנו ג"כ וודאי גודל התפארת עתה כשיש יצה"ר וכובשין אותו וזה רצה אבינו יעקב תפארת ישראל לתקן ג"כ כמו שיש יצה"ר והביא עצמו לידי סכנה וז"ש וירא מאד אף שהבטיחו השי"ת מ"מ ע"ז המאוד ירא וזהו וירא מאד ויצר לו פרש"י ז"ל שמא יהרג אחרים. אחרים נקרא סט"א שהם אחרים של אחר ואינו רוצה להרגם רק לכבשם תחת ידו כנ"ל ועזר לו השי"ת וכ' וישקהו כמו ענין השקה שנעשה מחובר למקוה ועי"ז יטהר כן נשיקה זו שנמתק בשורשו וממילא נדחה הרע שבו ואפשר אם לא הי' שם לדרכו שעירה הי' לו תיקון ג"כ אולם כ' וישב עשו כו' ויעקב נסע סכותה שהוא פריסת סוכת שלם הואיל ונתעלה ונדבק בשורשו החיים כנ"ל ולדעתי שגם כוונת יעקב אבינו בהשתלחות הי' לתקן לעשו וז"ש להגיד לאדוני שהוא לשון המשכה וגם למצוא חן בעיני אדוני שע"י מציאות חן יהי' לו תקוה אף שכן בריאתי להיות רע עכ"ז יש לו לשמוח בעשיית הטוב אף כשאין שומעין לו וכבר כתבתי זה במק"א וכשראה יעקב שלא יוכל לקרבו להקדושה כמ"ש באנו אל אחיך כו' וירא ויצר שכמו שהוא לא טוב עשה בשליחות כמ"ש במדרש מתעבר על ריב לא לו כו' והתפלל הצילני נא: