מדרש לקח טוב
אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחודש השני. למה נאמר יום, מלמד שבאותו יום אירע אחד בשבת, שהוא סדור מיום שברא הקב״ה את עולמו, בענין שנאמר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד (בראשית א ה).
בית הלוי על התורה
ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה, ואמרו במדרש דאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה וע"כ לא כתיב קרא אלהים לילה. והקשו על זה דהא גם אח"כ כתיב ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וגם שם לא כתיב קרא אלהים ימים. ובודאי דהך קרא קאי על אלהים הכתוב בראש הפסוק, והביאור לזה דהכא גם סדר הפסוק קשה דהרי התחלת הבריאה נברא החושך תחילה ואח"כ אמר יהי אור וכן בסדרן של הזמנים היום הולך אחר הלילה וכמו דמסיים הפסוק ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד הרי הזכיר תחילה לילה ומכאן למדו דהיום הולך אחר הלילה וא"כ למה כתיב ויקרא אלהים לאור יום ולחושך קרא לילה אלא משום דלא רצה להזכיר שמו על החושך אבל לקמן נקט הכתוב כסדר שנבראו דאע"ג דבתחילה נבראו המים ואח"כ היבשה ועד יום שלישי היו המים מכסים כל היבשה ובשלישי אמר יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה דאע"ג דבכל מקום היה מים ברא כח במקוה הים שאותו מקום יחזיק כל המים שבעולם וכל המים שבעולם יקוו למקום אחד והיבשה שהיתה עד עתה תוך המים ומכוסה מהם תהיה מעתה נראית. ואע"ג דבאותו מקום שנקוו לשם גם מקודם היה מלא מים ברא כח וטבע לאותו מקום שיחזיק לבד מימיו גם המים שעל כל היבשה. וגם המציא אז במים הטבע שיהיו הולכים ונקוים כדרכם עתה לא עומדים במקומם כמו שהיו עד יום השלישי. וזהו אומרו יקוו המים וגו. והנה ים לא נקרא המים שבתוך הים רק המקום שמחזיק בתוכו המים הוא הנקרא ים וכמו שאמר הכתוב כי מלאה הארץ דעה כו' כמים לים מכסים. אמר דהמים מכסים להים דהמקום שבו המים והכח שנתן בו להחזיק כל המים שבעולם זהו הנקרא ים וזה נברא בשלישי והיבשה שהיא הארץ הרי נברא בראשון ושפיר אמר הכתוב בסדר בריאתן ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. אפשר לרמוז בס"ד שידוע שכל מעשה אשר יעשה ישראל הכל הוא לברר ניצוצי הקדושה שמעורבים הטוב ברע וצריך לחפש ולברר הטוב להוציאי מן הרע המעורב בו ע"י מעשה המצות וכשיבורר ויתוקן הכל אז יהיו כל הימים כיומא חדא אריכתא בשלימות ומעלה אחת יען כי לא יש חסרון ופגם ח"ו כדי שיהיה הפרש בין יום זה ליום אחר ובזה יובן ויהו ערב לשון עירוב ניצוצי הקדושה הטוב ברע ואח"ך ויהי בקר מלשון לא יבקר בין טוב לרע שיתבררו הכל ובזה אז יהיה יום אחד שכל הימים יהיו כיומא חדא אריכתא במעלה ושלימות אחת: