רש"י
בהמולו את בשר ערלתו. בְּאַבְרָהָם לֹא נֶאֱמַר "אֵת", לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חָסֵר אֶלָּא חִתּוּךְ בָּשָׂר, שֶׁכְּבָר נִתְמָעֵךְ עַל יְדֵי תַשְׁמִישׁ; אֲבָל יִשְׁמָעֵאל שֶׁהָיָה יֶלֶד, הֻזְקַק לַחְתֹּךְ עָרְלָה וְלִפְרֹעַ הַמִּילָה, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ "אֵת" (בראשית רבה):
רד"ק
וישמעאל בן י"ג שנה, כיון שזכר שנותיו של אברהם זכר גם כן שנותיו של ישמעאל לכבודו, כי ידוע היה ממה שזכר שישמעאל היה בן י"ג שהרי בן שמנים ושש שנה היה אברהם כשנולד ישמעאל וביום המילה היה אברהם בן צ"ט הנה כי בן י"ג שנה היה ישמעאל. גם יש בו סמך כי בן שלש עשרה שנה נכנס אדם למצוה ומהיום ההוא ומעלה הוא בן מצוה וחייב בכל המצות ואם לא מל אותו אביו עד י"ג שנה חייב הוא למול את עצמו.
מזרחי
שמלאו לאברהם צ"ט ולישמעאל י"ג נמול. שאם לומר שבו ביום עצמו שנצטוה נמול הרי כבר אמור וימל בעצם היום הזה ופירושו שמלאו מיום אל יום וכדר' יהושע דאמר בניסן נולדו האבות ואע"ג דקי"ל כרבי אליעזר דאמר מתשרי מונין שנות נח ושנות הדורות דת"ר חכמי ישראל מונין למבול כר' אליעזר ופרש"י למבול כר' אליעזר דמנין שנות נח ובריאת העולם ושנות הדורות מונין מתשרי תחלת השנים מכל מקום לשאר מילי דר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם ובתשרי נולדו האבות לא פסקו חכמי ישראל כמותו שהרי בהדיא אמרו ולתקופה כר' יהושע וכן פרש"י חכמי ישראל מונין למבול כר' אליעזר מנין שנות נח ובריאת עולם ושנות הדורות מונין מתשרי כרבי אליעזר תחלת השנים שלהם ולאו משום דס"ל בתשרי נברא העולם אלא בתשרי ר"ה לשנים ובניסן נברא העולם כדקתני ולתקופה כר' יהושע כשמונין תקופת החמה והלבנה מונין מניסן לומר שבניסן נבראו וכיון דחכמי ישראל אינן סוברין כר' אליעזר אלא במנין השנים בלבד אין לקחת ראיה מזה בשאר מילי דר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם ובתשרי נולדו האבות שהרי הם סוברים שבניסן נברא העולם כר' יהושע והה"נ י"ל שהאבות נולדו בניסן כר' יהושע והא דמצלינן האידנא בר"ה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כבר תירץ ר"ת דק"ל כרב עינא דפריך משוה יובל לר"ה ומוקי לה דלאו משום ברייתו של עולם אלא משום תחלת מעש' דין שהעולם נידון בו או להתקיים או לא שזה שייך נמי ביום הכפורים של יובל דהוקש לר"ה ואע"ג דמשני ליה לרב עינא שפיר לא הדר ביה א"נ בתשרי עלה במחשבה לבראו' ולא נבראו עד ניסן ודכוותה אשכחן בפ' עושין פסין גבי אדם שעלה במחשבה לבראת שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד כדכתבו התוספות ומעתה מה שטען הרמב"ן ז"ל על רש"י ז"ל שאמר בעצם היום הזה שמלאו לאברהם צ"ט ולישמעאל י"ג נמולו ואמ' מה טעם להזכיר זה ועוד שאי אפשר זה שכבר הסכימו לדברי ר' אלעזר שבתשרי נברא העולם ובתשרי נולדו האבות ובפסח נולד יצחק והכתוב אומר למועד הזה בשנה האחרת והוא כתב בפרשת וירא כי היתה הבשורה בפסח ולפסח הבא נולד יצחק אינה טענה שלא הסכימו חכמי ישראל לדברי ר' אליעזר אלא במנין שנות נח ובריאת עולם ושנות הדורות אבל בבריאת העולם כר' יהושע סבירא להו דאמר בניסן נברא העולם כדקתני ולתקופה כרבי יהושע וכן כתב גם הסמ"ג דק"ל לתקופה כר' יהושע דאמר בניסן נבר' העולם ביום הראשון ובתחלת ליל ד' נתלו המאורות כו' וכיון שכן איכא למימר דהה"נ לידת האבות בניסן היתה כר' יהושע: