פירושים על בראשית 18:20: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה. ופירש"י הכצעקתה הבאה עשו כלה, אם עומדים במרדם כלה אני עושה בהם ואם לא יעמדו במרדם אדעה מה אעשה להפרע מהם ביסורין ולא אכלה אותם, אמר הכתוב דהתרעומת והצעקה של הנעשקים רבה כי צועקים הרבה. וגם חטאתם דהיינו המעשה שלהם של שני הכתות העושקים והעשוקים כבדה דגם הצועק הוא חוטא גדול, ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו חייבים כליה ואם לא אדעה, והרבה פירושים נאמרו על פסוק זה. ובמדרש איתא ואם לא אודיע בהם מדת הדין בעולם. וגם דברי המדרש הללו צריכין ביאור להבין הכוונה. והנראה דהנה בכל העונשים שקצבה התורה לכל עבירה בפרט וחלקה ביניהם יש שחייבים עליהם מיתה ב"ד ויש קלות מהם שאין בהם רק מלקות, ובאמת עצם העונש שהיה מגיע גם על החטא הקל הוא גדול וחמור הרבה יותר ויותר לאין ערך מהמלקות, דהעונש המגיע להאדם ע"פ מדת המשפט גם על חטא הקל שבקלות אי אפשר לשום נברא להשיג גדלו אחר שהמרה ועבר על התורה וציווי של השם ברוך הוא, רק דכל העונשים הכתובים בתורה אינם בגדר עונש ונקמה חלילה רק המה בגדר תיקון, דבזה שעושין בהעובר דינו של תורה מלקות או מיתות ב"ד הרי רבים מהרואים ישובו מעון וגם יזהרו מלעשות כמעשיו, וכמו שאה"כ וכל ישראל ישמעו וייראו, ונמצא דבהריגת גופו של החוטא הוא מתקן ומזהיר לרבים שלא יעשו כמעשיו, וזהו גופא התיקון להעבירה, ושניהם כאחד דהיינו היסורים שסובל ומה שנגדר גדר על ידו זהו התיקון להחוטא. אבל העונש שהיה מגיע להאדם עבור עצם החטא בלא תיקון לא ידע אנוש ערכה, וכמו כן כשמגיע להחוטא עונש בידי שמים אחרי שהחטא הוא מפורסם לרבים וכשרואין העונש שהגיע לו הרי נעשה בזה ג"כ גדר לרבים שלא יחטאו עוד וכמו שאמר הכתוב (ישעיהו כ״ו:ט׳) כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל. וזהו עיקר כפרת החטא ועי"ז נתמעט העונש. וזהו שאה"כ הכצעקתה הבאה אלי עשו ואין עושין תשובה, כלה חייבים הם כליה, ואם לא היינו אם לא חטאו כל כך כהצעקה שצועקים עליהם או שיעשו תשובה, אדעה אודיע בהם מדת הדין לעולם, פירוש שינהג עמהם בחסד זה ולא יענשם כערך המשפט רק יענש אותם באופן שיתפרסם ויתודע בהם מדת הדין בעולם דאחר שמפורסם בעולם חטאם וכמו שאמר זעקת סדום כי רבה הלא אם לא יתפרסם העונש הלא יפסידו בשנים כי יוכבד העונש דאחרי שמפורסם בעולם חטאם הרי יהיה על ידם חיה"ש חלילה. וע"כ אפרסם מדת הדין ועי"ז שיתפרסם על ידם מדת הדין יתוקן חטאם וירויחו הרבה שלא יכלו לגמרי ויוקל מהם עונשם:

זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי. כבדה מאד. יובן בס"ד כפל הלשון והוא כי הצועק במרה מן האדם הנוגש יתחלק לב' סוגים סוג הא' הנה תראה שזה שמעון צועק במר נפשו וקובל ומתרעם על ראובן שגנב וגזל ממנו ועשה עמו מעשים אשר לא יעשו ואם תבא לידע מה היא הגזלה שצועק בשבילה תראה שהיא מעט סך ממון ואמנם הצעקה העיקרית לא בשביל זאת שאם זו לבדה היתה לא איכפת לו בזה ולא היה צועק אלא המכה היא שבכל יום עושה עמו כדבר הזה והנה ריבוי הגזלות אם תצרפם יעלו לחשבון גדול. והסוג השני שצועק ג"כ במר נפשו ואם תבא לידע מהות הגזלה תמצא אותה עולה לחשבון גדול ואמנם לא עשה עמו רעה אחרת בלתי זאת לבדה ונמצא זה צועק על אותה גזלה עצמה וזה צועק על צירוף כמה פעמים. והנה הקשה שבכולם הוא מי שגוזלים וחומסים אותו בכל יום וכל פעם גוזלים ממנו הרבה הנה ודאי זה יצעק בקול מר ומכתו מכת אכזרי וזה חוץ מן הנהוג שמי שדרכו לגזול כל יום צריך להתנהג ברחמנות מעט כדרך המשרת שהוא גנב ומשרת אצל רבו ודרך אגב גונב תמיד כל יום מן החטים ואורז ושמן וכיוצא מדברים הנמצאים בבית דאין הדרך לגנוב כל פעם כי אם דבר מועט ולא הרבה אלא שבצירוף הכל יהיה לו הרבה. והנה כאן בסדום היו חומסים וגוזלים ככל יום ובכל פעם גוזלים הרבה כל מה שימצאו וכן ע"ז הדרך בשאר רעות אשר היו עושים שהיה אצלם תרתי לריעותא גוזלים בתמידות והגזלה עצמה היא דבר מרובה וכן בשאר עבירות וז"ש צעקת סדום ועמורה כי רבה ר"ל רבה בריבוי מנין שהיו תמיד צועקים בל שעה ושעה ואל תחשוב כי על דבר מועט היתה הצעקה ומה שבאו לצעוק הוא על ריבוי ההתמדה לז"א לא כן הוא אלא וחטאתם ר"ל כל חטאת וחטאת עצמה שצועקים בשבילה כבדה מאד שהיה אצלם תרתי לריעותא ולכן צריך לשפוט אותם על זאת: