רש"י
אולי ימצאון שם ארבעים. וְיִמָּלְטוּ ד' הַכְּרַכִּים וְכֵן ל' יַצִּילוּ ג' מֵהֶם אוֹ כ' יַצִּילוּ ב' מֵהֶם אוֹ י' יַצִּילוּ אֶחָד מֵהֶם:
אור החיים
ויוסף עוד לדבר אליו. טעם אומרו ויוסף. גם אומרו תיבת אליו. פי' הוסיף להתפלל בגדר הראשון עצמו שהאדון הוא המשלים אלא שיהיה הצירוף במנין הכרכים כי הוא ישלים כרך אחד מהם, ולזה דייק לומר אליו כי הגנה זו הוא בהגנתו יתברך:
רד"ק
לא אעשה כלה, כמו שאמר אשחית, כי הענין אחד. ובארבעים ושלשים כתב לא אעשה והשאר לא אשחית, והסימן עי"ן אעשה שהוא שבעים וכן סך ארבעים ושלשים: