פירוש על בראשית 2:13

גיחון. שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה, וְהֶמְיָתוֹ גְדוֹלָה מְאֹד, כְּמוֹ כִי יִגַּח (שמות כ"א), שֶׁמְּנַגֵּחַ וְהוֹלֵךְ וְהוֹמֶה:

גיחון: קליריקוס אומר שהוא Orontis בארץ ארם, ולדעת מיכאעלים ורוז' הוא Oxus בארץ Tartaria, ונקרא עכשיו Abi-Amu, וקורין אותו הערביים גיחון, ואין זו ראיה, כי הרבה נהרות נקראים גיחון בלשון ערבי ופרסי, כי הוראת השם הזה כמו יונא, מן כי יגיח ירדן אל פיהו (איוב מ' כ"ג), כי אתה גחי מבטן (תהילים כ"ב י'), גם אצל ירושלם מצינו גיחון, והוא שילוח (מ"א א' ל"ג); ודעת יוסף פלאויוס, ואחריו רבים מקדמוני הנוצרים, והיא ג"כ ר' יוסף קמחי, ודעת גיז', כי גיחון הוא נילוס, והביא ראיה מבן סורא (כ"ד ל"ז): Qui mittit disciplinam, sicut lucem, et assistens quasi Gehon in die vindemiae, והוא אומר כי מלת כאור (sicut lucem) ענינה כיאור, כמו עמוס ח' ח', ואומר עוד כי אולי נילוס נקרא בשם גיחון בעברו בארץ כוש, ונקרא יאור ושיחור בעברו במצרים.

ושם הנהר השני גיחון, וזה הנהר נמשך לצד דרום וסובב כל ארץ כוש שהיא דרומית, ומשם נכנס לים סרנדיב שהוא הים הגדול הדרומי, כמו שכתבו חכמי המחקר, ואחר שאמר בשני נהרות האלה הסובב, נראה כי לא נמשך אחד מהם מפאתו לשאר הפאות אלא הארץ ההיא סובב, ונקרא גיחון לפי שיחלק לחלקים רבים יוצאים ממנו בארץ כוש לפיכך נקרא גיחון לשון יציאה מן "כי יגיח ירדן על פיהו" (איוב מ' כ"ג) ותגח בנהרותיך (יחזקאל ל"ב ב') והדומים להם, וכן נקרא השילוח גיחון לפי שיוצאים ממנו פלגים רבים להשקות הגנות אשר בירושלים: