אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
וה' ברך את אדוני מאד ויגדל וכו'. יובן בס"ד כי הנה יש אדם שמקודם לא היה לו מעות ועשרות אלא מחמת שהיה פקח ודעתן גדול מינוהו אנשי העיר נשיא עליהם וממילא נתעשר והיה לו נכסים וכמו שאמדו אם אין לו גדלהו משל אחיו ונמצא שהגדולה שכאה לו היא גרמא לו את כל העושר שאחר שנתגדל מוכרח יהיה עשיר ויש שהענין הוא להפך והוא שמתחלה היה לו עשרות גדולה ומרוב עשרותו באה לו הגדולה שקבלוהו אנשי העיר שר ונשיא עליהם משום דהשררה והנשיאות ראויה להיות לבעל עושר ונכסים ואין ראוי להיות דוגמת למדני ואני רבך שהם העשירוהו והוא ימשול עליהם ונמצא שזה העשרות שלו היא גרמא לו הגדולה והנה ידוע הוא לכל שאברהם הוא נשיא בארץ כנען וכמ"ש נשיא אלהים אתה בתוכנו שמינוהו נשיא ושר עליהם ובא אליעזר להפליג שבח אברהם שאל תחשבון שהעושר שלו באה לו מכח הגדולה שלו דאחר שמינוהו נשיא ושר ממילא בא לו העושר הזה דלא כן הוא אלא אדרבא להפך שהעושר שלו גרם לו הגדולה וז"ש וה' ברך את אדוני מתחלה שהיה עשיר גדול ואח"ך ויגדל שהעושר גרם לו שנתגדל שהיה נשיא ושר בארץ ולא להפך באופן שכל עשרו הוא מאתו ית' ולא מכח אנשי ארץ כנען:
רשב"ם
ברך את אדוני - לכן הקדים למעלה ברך את אברהם בכל ויגדל וכל אנשי המלכות היו חפצים להזדווג עמו, אך אינו חפץ.