אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ויאמר עבד אברהם אנכי. יובן בס"ד שבא להגדיל שבח אברהם אע"ה ולומר איש כאברהם להיותו אהוב ונחמד לשמים ולבריות אין צריך לקנות עבדים במעות אלא כל אדם יתרצה להיות לו עבד עולם ולהקנות לו גופו בחנם מאליו ומעצמו וז"ש עבד אברהם אנכי ר"ת אנא נפשאי כתבית יהבית ר"ל אפי' עבד פקח וטוב כמוני אין צריך אברהם לקנות במעות אלא אנא נפשאי כתבית יהבית לאברהם להיות לו לעבד כי מי יזכה להסתופף בצלו וכמ"ש גבי תמנע שהיתה פילגש לאליפז בן עשו שהיא היתה בת מלכים שאמרה מוטב תהיה פילגש לזרעו של אברהם ולא גברת באומה אחרת ונמצא שהם מעצמם באים ומקנים גופם לעבדים ולשפחות לזרעו של אברהם אע"ה וכ"ש לאברהם אע"ה בעצמו:
תפארת שלמה
ויאמר עבד אברהם אנכי. הנ"ל בזה להיות האדם מכיר תמיד בשפלותו לבלתי רום לבבו מאחיו אע"פ שהוא באמת בעל מדריגה בכ"ז לא יגבה לבו. וזה הרמז בגמ' הגגין והעליות לא נתקדשו בבהמ"ק רק מה שהיו שווים לקרקע. הרמז בזה כי המעלה והגג אינו מקודש רק מה שהוא שוה לקרקע העזרה ר"ל מי שהוא בבחי' השפלות שוה לקרקע כמש"א ואנכי עפר ואפר. וכן היה באליעזר אע"פ שהיה במדריגה העליונה דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים אעפ"כ הודה ולא בוש לומר עבד אברהם אנכי והנני רק עבד לעובדי השם:
בית יעקב על התורה
ויאמר עבד אברהם אנכי. איתא במדרש רבה (חיי ס) ע"י ששרת את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור ובא לכלל ברוך ונאמר עליו בוא ברוך ה'. הענין בזה, כדאיתא בש"ס (ב"ק צב:) חמרא למאריה וטיבותא לשקייה, משמע מזה שעיקר צריך להחזיק טובה להשקייא. אכן זה הוא רק אם יש להשקייא הכרה שהוא איננו בעל הטובה, רק הוא כפוף תחת בעל היין שהוא בעל הטובה, כי אם יאמר השקייא שהטובה היא שלו אזי תלקח מאתו הטובה, כי עיקר הטובה באה לו מכח האדוןקסדלקמן פרשת וישב אות יג ד"ה לזה.. וזה הוא הענין באליעזר עבד אברהם, שהיה לו זו ההכרה שעיקר הטובה וההצלחה באה לו בזכותו של אאע"ה שהוא האדון בהטובה, ואליעזר הוא העבד, לזה מגיע גם לו ברכה, טיבותא לשקייה, שהיה יכול לומר שהוא קרובו של אאע"ה והודה על האמת ויאמר עבד אברהם אנכי: