פני דוד
חתם סופר
אל תאחרו אותי וד' הצליח דרכי, שמעתי בשם הגאון מהר"מ בנעט זצ"ל כיון שנתן להם מגדנות מפירות א"י ש"מ שהוא מחזיק ארם וסורי' כמו א"י דאל"ה אסור להוציא פירות א"י לחו"ל וא"כ כיון שארם בכלל א"י תשב הנערה אתנו ודפח"ח, ואוסיף עליו תשובת אליעזר אל תאחרו אותי כי לעולם ח"ל הוא והכל מעלין לא"י ולא תאחרו אותי בחו"ל והפירות לא הוצאתי אלא כפי מסת הצורך למזונת צידה לדרך, אך וה' הצליח דרכי שקפצה לי ארעא ונשארו הפירות בידי ואותן נתתי לכם:
חתם סופר
אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני ולעיל לא קאמר אלא שלחוני ולא ואלכה לאדוני, גם מה טענה וה' הצליח דרכי וכי מפני זה לא יכול לעכב ימי' או עשור גם מ"ט בתחלה אמרו קח רבקה ולך ועתה אמרו תשב הנערה אתנו ימי' או עשור, הנה אליעזר אמר היום יצאתי והיום באתי קפצה לו הארץ ובחזרתו לא קפצה לו כי לפע"ד צורך הקפיצה הי' כי היתה רבקה בו בת ג' שנים מצומצת ואם ימתין עוד יום א' שוב תהי' גיורת שנתגיירה יותר מבת ג' שנים ויום א' דאסורה לכהן וה"ה ליצחק עולה תמימה ע"כ קפצה לי' ארעא משא"כ בחזירתן, והנה כבר כתבתי במקום אחר כי לא האמינו לו שבא ביומו עד שנתן להם מגדנו' והכירו בהפירות שהי' נתלשי' ביומן כדאי' ר"פ אין צדין דיש להכיר בהפירו', והנה כי כן אמרו לו אחר נתינת המגדנו' כיון שבחכמתך תוכל לילך מהלך כמה ימים ביום א' אין הפסד אם תשב הנערה אתנו ימים או עשור ויהי' פי' ימים ממש או עשרה ימים כפי שיעור הנסיעה, ושוב תלך בקפיצה, ואמר להם טעיתם כי אין מחכמתי לקפוץ, אל תאחרו אותי כי ה' הצליח דרכי ע"ד נס, אבל בחזרה א'ל'כ'ה לי אל אדוני בהליכה ולא בקפיצה: