אוהב ישראל
ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו וגו'. יש לרמז כאן סוד עתיק. דהנה ידוע שיש נחל עליון ונחל תחתון. נחל עליון הוא בסוד ר"ת נ"וצר ח"סד ל"אלפים. סוד מזלא עילאה קדישא. ונחל תחתון הוא בסוד בחי' נ"פשנו ח"כתה ל"ה'. היינו ע"י שנפשות ישראל מתאוים בתשוקה רבה ודביקות גדול להש"י ב"ה וב"ש אזי מאתערותא דלתתא זו מעוררים עליהם הנחל העליון בחי' נ"וצר ח"סד ל"אלפים להשפיע להם רב טוב וברכות ישועו' וחסדים עליונים. וזהו כנחלים נטיו. היינו שהם נוטים זה לזה. והם בסוד תרין מזלין נוצר ונקה. והבן: ועפ"ז י"ל ויחפרו עבדי יצחק בנחל. ר"ל בבחי' נ"פשינו ח"כתה ל"ה' שהוא מיין נוקבי' אתערותא דלתתא וימצאו שם. היינו שעשו מציאות והנהגה שם. ב"א"ר מ"י"ם ח"י"י"ם. ר"ת גימ' נו"ן. ר"ל נש"ב. ואותיות האמצעיים הם ג' יודין וא' מספר א"ל והמה ג' יודי"ן וא' של שם הק' ס"ג. שהוא הנשמה לכל העולמות. ר"ל שתפרו ופעלו התגלות אלהותו ית' בבחי' נחל התחתון ע"י נש"ב. ושם הק' א"ל שבשם הק' ס"ג. ועל ידי זה להמתיק הס"ת של הג' תיבות. בא"ר מ"ים ח"יים. הנ"ל שהוא מספר פ"ר דינין. וכ"ז הוא ע"י עבדי יצחק כדי להמתיק דינין בשורשם. והמשכיל יבין כל זה:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ויחפרו עבדי יצחק בנחל וגו' ויריבו רועי גרר וגו'. הנה לכאורה י"ל למה בבאר הראשון והשני רבו ובבאר השלישי לא רבו עליה. עוד י"ל למה בבאר הא' והב' כתיב ויחפרו לשון רבים ובבאר הג' כתיב ויחפור לשון יחיד ויובן בס"ד דהנה באר הא' והב' חפרו אותו בתוך הנחל דכן כתיב ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים וא"כ מאחר שהחפירה היתה בנחל אם כן יש טענה לרועי גרר שיהיה להם שותפות בבאר הזה מאחר דחפירת הנחל היא שלהם שהם חפרו הנחל ולולי חפירתם בנחל היו צריכים עבדי יצחק לחפור יותר אבל עתה שחפרו הבאר בתוך הנחל אהני להו חפירת הנחל שלא לחפור הרבה ותכף יצאו המים וא"כ הוי כאלו חפרו הבאר בשותפות והרי הוא של שניהם ולכן רבו עליה לאמר לנו המים ר"ל גם לנו יש חלק במים ולמה תקחו הכל לכם ולא תניחו אותנו לשלוט בו גם אנחנו והנה עבדי יצחק כשראו ככה חפרו עוד באר אחרת בתוך הנחל ולא חפרו במקום אחר כדי להקל עליהם הטרחא שלא יהיו צריכים לחפור הרבה מה שאין כן בנחל שבלא"ה המקום ההוא חפור ונמוך ובחפירה מועטת שיחפרו בתוכו יצאו המים ואמנם לא חששו מרועי גרר שגם עתה יריבו עמם כאשר עשו בתחלה יען כי גם לפי טענתם שדין הבאר החפור בנחל צריך שיהיה בשותפות הנה מ"מ כבר הנה בעתה יש ב' בארות והשתא יש בהם דין חלוקה ורועי יצחק יקחו באר אחד לצרכם ורועי גרר יקחו באר אחד לצרכם כי רועי יצחק רוצים שיהיה באר אחד לצרכם ולא יתערבו עמהם רועי גרר ועתה בפעם שנית כבר נעשה ב' בארות וכל אחד יקח אחד והנה אחר שחפרו באר הב' רבו ג"כ עליה כי רועי גרר אלמים היו ולא רצו לחלוק אלא רוצים שיהיה להם שליטה בשני הבארות ותשאר שני הבארות בשותפות עם רועי יצחק ולא שכל אחד יברור באר לעצמו ואין איש זר אתו אלא רוצים שיהיו ב' הבארות תחת ידם ורועי יצחק לא יחפצו בזה כי הם אינם רוצים להתערב ולהתחבר עם רועי גרר ורוצים שיהיו מופרשים מהם ולכן הוכרח יצחק אע"ה להתחכם אז ולהתעתק מאותו הנחל ולחפור באר במקום גבוה שלא היה בו חפירה מעולם כדי שלא יהיה להם עוד פתחון פה לרועי גרר לטעון בו דין שותפות ולכן עתה בפעם ג' לא רבו עליה כי לא נשאר להם פתחון פה לטעון בו דין שותפות ולכן השתא ניחא דבבאר הג' כתיב ויעתק משם ויחפור באר אחרת אבל בבאר השני לא כתיב ויעתק משם אלא כתיב ויחפרו באר אחרת סתם והיינו טעמא משום דבאר השני חפרו אותו ג"כ בנחל ולא נעתקו מן הנחל אבל בבאר הג' כתיב ויעתק משם ר"ל שנעתקו מן הנחל שהוא מקום חפור וחפרו במקום אחר שלא היה בו חפירה מעולם. וגם השתא בזה ניחא שבבאר הראשון כתיב ויחפרו וכן בבאר השני כתיב ויחפרו אבל בבאר הג' בתיב ויחפור לשון יחיד לרמוז דבבאר הזה לא יש בו שום חפירה מזולתו אלא כל החפירה של יצחק היתה משא"כ בבארות הראשונים שהיתה בהם ג"כ חפירת אנשי גרר והוא חפירת הנחל ודוק כי נכון הוא בעזה"י: