פירוש על בראשית 3:7

ותפקחנה וגו'. לְעִנְיַן הַחָכְמָה דִּבֵּר הַכָּתוּב וְלֹא לְעִנְיַן רְאִיָּה מַמָּשׁ, וְסוֹף הַמִּקְרָא מוֹכִיחַ:

ותפקחנה עיני שניהם לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש וסופו מוכיח וידעו כי ערומים הם כלשון רש"י (רש"י על בראשית ג׳:ז׳) וכן גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך (תהלים קיט יח):

וידעו כי עירמים הם: אין תחילת הוראת עירום על העדר הבגדים, אלא על גילוי מה שראוי להכסות (עיין מה שכתבתי ב"בכורי העתים" תקפ"ז עמוד קפ"ח) וזה נרמז בדברי רש"י למטה פסוק י"א מאין לך לדעת מה בושת יש בעומד ערום. והנה אחרי אכלם מן העץ התבוששו מגילוי גופם והבינו שראוי שיתכסו. עלה: ל' יחיד, ובס' תורה אשר ביד הכותים כתוב עלי לשון רבים, ורבים חשבו הנוסח שבידנו מוטעה, והם לא ראו כי שם עלה בלה"ק לא יקבל ריבוי, כי שם כולל הוא, כחברו פרי, שלא נמצא במקרא בל' רבים, רק אחר הגלות בימי נחמיה התחילו לומר (ח' ט"ו) עלי זית בלשון רבים, וכן בלשון חכמים אמרו ג"כ פירות.