תפארת שלמה
אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק ה' האומר אלי כו' קטנתי מכל החסדים כו'. בפרש"י הנ"ל התקין עצמו לשלשה דברים לדורון ולתפלה ולמלחמה. דהנה כבר פרשתי אצל וישובו המלאכים אל יעקב כמה האדם צריך ללמוד להשיב בתשובה שלימה קודם גשתו להש"י לעמוד בתפלה לפניו והנה כן בכל הפ' הזאת נלמוד סדר תפלת האדם מיעקב אבינו ע"ה כמו שפרש"י התקין עצמו לדורון ולתפלה ולמלחמה. לדורון ר"ל ע"ד שאמרו חכז"ל דהוה יהיב פרוטה לעני והדר מצלי כי הנה צריך האדם לכוון מעלותיו בעליות התפלה כי לא יוכל לעלות אל העולם האצילות קודם שעלה אל העולם העשיה ויצירה ובריאה. לכך צריך לעשות זה לכוון מעשיו ועניניו דרך כל עולם בעלותו הר בית ה' השמים נגד עולם העשיה צריך לעשות צדקה ומעש"ט קודם התפלה וכן ביצירה צריך לכוון מעשיו נגד יצירה וכן בכולם כמבואר בכוונת ע"ש. וזהו כוונת מעשי המצות שאנו עושים בפעולה הגשמיית השייך ג"כ לתפלה כמו פעולת הנחת תפלין וציצית לעלות בסולם העולה למעלה כסדרן בכוונת המחשבה עמהם כנכון. וזה שפרש"י לדורון כמו שפרשנו נגד עולם העשיה כך מעשה המצות הם דורון בגשמיות ולתפלה. ועם הכל למלחמה כי בכל תפלה צריך להגביר מלחמתו נגד המחשבות המבטלים אותו מכוונתו כי עבודה שבלב זהו התפלה ובאמת הוא עבודה קשה לכוון מחשבתו שיהיה בלי מחשבה זרה לכן התפלה נקראת עבודה. וז"ש כאן אלהי אבי אברהם כנ"ל מה זה שאמר אלהי אבי אברהם ולא אמר אברהם סתם. אך הנה כתיב זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו. דהנה כבר בארנו כי המחשבות נקראו אבות וזה שאומרים אלהינו ואלהי אבותינו הם הרצונות והמחשבות אשר יכינו לה' כי כן עיקר קבלת האלהות הוא טהרת המחשבה וכל אשר יגבר איש על מחשבתו לבטל המחשבות זרות בזה מתרומם כבוד הבורא ב"ה כי מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא כמבואר בזוה"ק. וזהו אלהי אבי וארוממנהו האלהות הוא במחשבתו ובזה וארוממנהו. וז"ש יעקב אבינו ע"ה אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק. כי האמנם הוא שהיה תם במחשבתו שלא נפגם במחשבה זרה כל ימי חייו וכמ"ש הכ' מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב. פי' כי לעתיד בעת אשר מלך במשפט יעמיד הארץ הנה עיקר הפחד והחיל יהיה כאשר יבחן בחינת האלהות של יעקב כי יפקד עליהם על מחשבתם הזרה והשנואה זה קשה מכולם כי יש אשר בפועל לא עשה רעה אך המחשבה מי יכילנה. וזהו מדת יעקב אבינו כמ"ש כחי וראשית אוני כי לא נפגמה מחשבתו כלל. וז"ש ישראל עלה במחשבה ולכך זכה בזה שהיתה מטתו שלימה בלי פסול. ולכך התפלל בבחינת אלהי אבי כנ"ל כי אתה לבדך הוא במחשבתי. קטנתי. כי אני אינני כדאי לכל הקדושה הזאת לולי עזרתך עמדי ואל יבלבל מחשבתי עוד כי ירא אנכי אותו כו'. ואתה אמרת היטב איטיב עמך. כי כוונת הבריאה היתה להטיב לברואיו ולטובתינו נברא העולם ולכך תשמרנו ותצילנו כל הימים:
דגל מחנה אפרים
ויאמר אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק וכו' כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות י"ל שרימז בזה כי במקלי גימ' יעקב והיינו בשעה שעברתי את הירדן לא היה לי אלא שם יעקב ועתה הייתי לשני מחנות היינו שזכיתי להקרא גם בשם ישראל ונכנס בבחי' אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק והמש"י:
רקנאטי על התורה
ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יי' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואטיבה עמך. בהצטרך יעקב הנזכר להשפיע למטה שיתף עמו זרועות עולם הנרמזים באלהי אברהם ואלהי יצחק שלא יראה כקציצה בנטיעה על כן לא אמר אלהי אבי אברהם ויצחק. גם פשט הכתוב רמז לנו רמז גדול כי בתחלה קרא אל אלהי אבותיו אשר לו הגדולה והגבורה ואחרי כן לתפארת ישראל שנאמר יי' האומר אלי. דוגמא זה אמר פעם אחרת האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק ואחרי כן אמר האלהים הרועה אותי. והנה קרא לכל הכחות ודבור קטונתי לכל הכחות הנזכרים ולעולם בהמשכת הכל ויחודו. ודע והבן כי כפי הבקשה והמקום אשר הבקשה נאצלת משם תהיה כוונת המתפלל כמו שאמרו רבותינו ז"ל מפני מה אין ישראל נענין לפי שאינן יודעין להתפלל בשם ופירש החכם רבי עזרא ז"ל והוא הנכון בשם הראוי לאותו ענין ושלא תהא המחשבה זזה מייחוד הכל. והבן זה מאד כי יש בכל ענין שם שמורה עליו. יש ממונה על הסליחה והתפלה והרחמים. יש ממונה על הדמעה. יש על הפגעים והצרות. יש על שאלת בנים. יש על המזונות. יש על הגבורה. יש על החסד. ואם אין אדם יודע לכוין בתפלתו באותו השם הממונה על מה שצריך לו מי גרם לו שלא יפיק רצונו סכלותו ומיעוט השגתו וחושב בדעתו מחשבה רעה שהשם יתעלה מנע ממנו חפצו ורצונו ואינו אלא סכלותו כענין שנאמר אולת אדם תסלף דרכו וגומר (משלי יט ג). וחטאתיכם מנעו הטוב מכם (ירמיה ה כה). אמנם כשיהיה בקי בהן ובשמותיהן ויצטרך לבקש לפני השם בקשה או שאלה וישים דעתו וכוונתו אל השם הממונה על שאלתו לא די שיפיק חפצו ורצונו אלא שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה. משל לאוצר מלא כל טוב שיש בו כמה חדרים כל חדר מיוחד לדבר אחד. בחדר זה מאכל. בזה משתה. בזה זהב. בזה מרגליות. בזה מלבוש. כשאדם צריך לאכול ואינו יודע החדר שהמאכל בה אפשר שימות ברעב והחדרים מלאים כל טוב לא מפני שמנעו ממנו בקשתו אלא שאינו יודע באי זה חדר הוא הדבר הצריך לו. ואמרו רז"ל במדרש תילים אם אתה עונה לי מוטב ואם לאו אני קורא לישראל סבא. וכן אמרו עוד הרוצה להחכים ידרים. להתעשר יצפין. שנאמר מצפון זהב יאתה (איוב לז כב) וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום. כתב החכם רבי עזרא ז"ל לא אמרו יתפלל בדרום אלא ידרים כלומר יכוין לבו למדת הדרום לאור הבהיר. ועל זה היו שלמים נדרים ותודה נשחטים בדרום. והרוצה להתעשר יצפין למדת הצפון אשר משם העושר עד כאן לשונו ז"ל: