רמב"ן
וטעם מקניהם וקנינם וכל בהמתם כי הבהמות אשר בעדרים בשדה הם יקראו מקנה בעבור שהם עיקר קנין האדם בין טמאות בין טהורות כענין שכתוב (שמות ט ג) הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים בגמלים בבקר ובצאן ואשר אינם עדר כגון בהמות יחידות בבית אין שמם מקנה ויכנסו בכלל "וכל בהמתם" או הוא כפל הלשון לחזוק כלומר וכל בהמתם אשר הנם רבות מאד:
העמק דבר
וכל בהמתם. שאינו בכלל מקנה כמו חיות בני תרבות וע׳ בס׳ במדבר ל״א ל׳: