בראשית רבה
וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וגו' (בראשית לד, יג), מָה אַתְּ סָבוּר רַמְיוּת דְּבָרִים יֵשׁ כָּאן, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (בראשית לד, יג): אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם וגו'. (בראשית לד, יד): וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה, רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁנִּקְרֵאת עָרְלָה חֶרְפָּה, מִן הָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חֶרְפָּה הִוא. (בראשית לד, כג): מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם, סְבָרוּן לְמֶחֱפַת וְאִתְחַפְּתוּן. (בראשית לד, כד): וַיִּשְׁמְעוּ אֶל חֲמוֹר וְאֶל שְׁכֶם בְּנוֹ וגו', הֲוָה חַד מִנְּהוֹן נִכְנַס לָעִיר טְעִין מוֹבְלִיתֵיהּ וְאָמְרִין לֵיהּ תָּא גְּזוֹר, וְהוּא אָמַר שְׁכֶם נָסֵיב וּמַגְבַּאי קָטַע.