רמב"ן
ויהיו ימי יצחק אין מוקדם ומאוחר בתורה מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק לשון רש"י (רש"י על בראשית ל״ה:כ״ט) וכבר כתבתי (רמב"ן על בראשית י״א:ל״ב) שזה מנהג הכתוב בכל הדורות יספר ענין האדם ותולדותיו ומיתתו ויתחיל בתולדות הדור האחר וראוי היה להקדים מיתת יצחק לתולדות יעקב כאשר עשה באברהם ובכל דורות הראשונים אבל יתכון הכתוב להגיד כי יצחק מת בשיבה טובה זקן ושבע ימים אחרי ששב אליו בנו המבורך הנוחל מעלתו וקברוהו בכבוד עשו ויעקב בניו גדולי העולם ולא הוצרך להזכיר כי קברוהו במערת המכפלה בעבור שהזכיר כי היה בעיר ההיא ואנה יקברוהו רק בקבר אביו:
אור החיים
ויהיו ימי יצחק וגו'. טעם שלא הזכיר חיים ביצחק כמנהג הכתוב באברהם ויעקב, וגם ביוסף הזכיר חיים דכתיב (בראשית נ' כ"ב) ויחי יוסף, ואולי כי להיות שמיום שנולד עד העקידה לא היתה לו בת זוג ואמרו ז"ל (קהלת רבה פ' ט') השרוי בלא אשה שרוי בלא חיים, ומעת העקידה אמרו ז"ל (ב"ר פ' ס"ה) שהתחילו לכהות עיניו לזה לא הזכיר בו חיים:
הטור הארוך
ויהיו ימי יצחק. פירש"י אין מוקדם ומאוחר בתורה שהרי מכירתו של יוסף קדמה למיתתו של יצחק. והרמ"בן פי' כי כן מנהגו בכל מקומות שמספר ענין האדם ותולדותיו ומיתתו ואח"כ מתחיל הדור האחר והי' ראוי להקדים מיתת יצחק לתולדת יעקב כשעשה לאברהם ובשאר הדורות אלא שהמתין עד כאן לומר שמת בשיבה טובה זקן ושבע ושב אליו בנו המבורך הנוחל מעלתו וקברו עשו ויעקב בניו ולא הוצרך לומר שקברוהו במערת המכפלה בעבור שהזכיר שהי' יושב בעיר ההוא ואנה יקברוהו אם לא בקבורת אבותיו: