דברי אמת
ויסעו ויהי חתת אלקים כו'. דהנה פרשנו על שאמרו רז"ל קשה מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. והוא תמוה וכי קריעת ים סוף הי' קשה לפניו ית' הלא במאמר ברא העולם שהוא נס יותר יש מאין ולא ייעף ולא יגע כו' ועוד הל"ל כיציאת מצרים שודאי הי' קשה יותר כמו שצוה לספר תמיד ובימים הראשונים [של פסח] אומרים הלל גמור ולא בשביעי של פסח. וכמו שכתיב או הנסה אלקים כו' משמע שעיקר היה יציאת מצרים. ולולא שצוה ית' לשוב ולחזור ולחנות לפני פי החירות כו' ולחזק את לב פרעה לרדוף אחריהם לא הי' צריכים יותר (וזה גם כן הוא במזמור א' עם נותן לחם לכל בשר). והאמת נ"ל [מה] שנתן לי' ית'. דהנה איתא בזוהר קריעת ים סוף בעתיקא תלי' מהו זה. אך שכתיב מה תצעוק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו לשון הסיעו עצמם מן האחוה וכן ויסעם עם הברית. פירוש יסיחו דעתם מזה שלא יחשבו זה כ"א לסמוך על ה' ית' כפי מה שירצה הוא טוב. וזה בעתיקא כמו עתיק משדים. [ישעי' כח] וכמו ויעתק משם. ועי"ז הי' קריעת ים סוף וזה הוה כמו יש מאין. וזה קשה מזונותיו אם קשים מזונותיו של אדם צריך להתנהג כקריעת ים סוף שלא ירצה דוקא כן כ"א יחשיב כמו שירצה ית' הוא טוב וזה השלך על ה' יהבך וזה יש מאין כי אין מזל לישראל מאין בא לישראל מזל בני חיי ומזוני. וזה ויסעו ע"י זה ויהי חתת אלקים כי נתגלה עליהם הרצון עליון וע"י [זה] כל דינים מתכפיין: