אגרא דכלה
ויעבר אברם בארץ עד מקום שכ"ם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ (בראשית יב ו). להבין מפני מה הודיע לנו התורה שעבר עד מקום שכם. גם צורך לומר והכנעני אז בארץ, ומדרשי רז"ל ידועים. אך ידוע הוא דכחות המין האנושי נחלקים לשני מערכות שכ"ל ומדו"ת, והשכל נחלק לשלשה נקראים בשם חכמ"ה בינ"ה דע"ת, ידוע גם לפלסופים האלקים ירצה אצלם מושכל ראשון מושכל שני דביקות המחשבה, ומדו"ת נחלק לשבעה חלקים אהב"ה ירא"ה התפארו"ת ניצו"ח והוד"יה התקשרו"ת וממשל"ה, וכל הפעולות שאדם עושה אינו יוצא מתחת השבעה אלה. והנה יהיו סך הכל עשרה מדות באדם, נגד עשר ספירות קדושות ממש. והנה הג' המחשביים הם הם מולידים הז' פעולות המעשיים, כי לא תעשה שום מעשה אם לא בהסכמות המחשבה הקודמת. והנה אלו הז' פעולות המעשיים יש בהן לטוב ולהפכו, דהיינו לאהוב את השם ותורתו ומצותיו וישראל עם קרובו, היא מדת האהבה השלימה מכוון נגד אהבת החס"ד שבעולמות עליונים. ויש אהבה מצד האהבה שבס"א, כי זה לעומת זה עשה האלקים, ויומשך מאהבה זו אהבת הניאוף והתענוגים והממון וכיוצא, וכן בכל הז' מדות אית יראה ואית יראה וכיוצא (עיין זוהר ח"א י"א ע"ב), דוק ותשכח. ובגין כך על ז' מדות הללו מורים הז' כפולות שבאלפא ביתא הנזכר בספר יצירה בג"ד כפר"ת, על כן הם כפולות. והנה האדם השלם הרוצה לילך בדרכי התורה, מחוייב להשים עיניו על דרכיו תמיד ולראות איזה מדה מתעורר בו, אם בא לידו איזה ענין אהוב, והתעוררה בו האהבה אשר לא להשם היא ולתורתו, מחוייב להתגבר עליה ולהתיש כחה באהבת הבורא ב"ה ובתורתו וכן ביראה וכיוצא. והנה מקובל אצלינו שהז' עממין שהיו בארץ ישראל שצוה הש"י להכרית את שמם, הם היו נגד הז' מדות שבקליפה, וקבלתי סדרן והוראות שמותיהן מפה קדוש כבוד אדמו"ר הרב הק' פום ממלל רברבין בוצינא דנהורא כק"ש מו"ה יעקב יצחק הלוי מלובלין זצלה"ה וזה סדרן. הכנענ"י, נגד החסד שבקליפה מורה לשון הכנעה. החת"י, נגד הגבורה שבקליפה, מלשון חת"ת אלקים (בראשית לה ה). האמר"י, נגד תפארת שבקליפה, כי האמרי לשון התפארו"ת, כמד"א (דברים כו יז) את ד' האמר"ת, (דברים כו יח) וד' האמיר"ך. הפריז"י, נגד נצח שבקליפה, כדרך המנצח היושב בערי הפריזי בלי פחד. החו"י, נגד הו"ד שבקליפה מלשון חיוויא, כי גם בקדושה עיקר החרבן והצרות הם באלף החמישי, והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י ח), כל היום דוה (איכה א יג). היבוס"י, נגד יסוד שבקליפה, מלשון תבו"ס נופת (משלי כז ז) והבן, (ולי נראה שהוא מלשון דריכה לשון יבו"ס צרינו (תהלים ס יד), והדריכה יכונה לזיווג מלשון גבר בעלמה (משלי ל יט)). גרגש"י, כנגד מלכות שבקליפה, כמו שאמרו רז"ל (ברכות נ"ח ע"א) ואתה מושל בכל (דברי הימים א' כט יב), אפילו ריש גרגותנא מן שמיא מוקמי ליה, וגרגשי מלשון גרגותני (גיטין נ"ו ע"ב), (ולי נראה שהוא מלשון רגוש עפר, כי הוא בסוד עפר המקבל הג' יסודות אש מים רוח והבן), על כן הגרגשי עמד ופנה מעצמו, כי מלכות"ך מלכות כל עולמים (תהלים קמה יג) , ואפילו המלכות שבקליפה יתנו הדר למלך הכבוד, והבן כי הדברים עתיקין, עד כאן דברי פה קדוש הנ"ל ודפח"ח. ובזה נבוא לביאור הכתוב "ויעבר "אברם בארץ, דידוע כי אברה"ם הוא שורש האהבה והחסד שבקדושה, והוא מכניע את האהבות הרעות שבקליפה לס"א, וזה אמר ויעבר אברם בארץ בארציות אהבות הרעות המשוקעים בארציות, ואברהם עבר לשם להפוך האהבות הרעות ולהכללם בקדושת אהבת הבורא ב"ה על ידי התורה הקדושה, כמ"ש לעיל דרך הצדיקים הקדושים. עד מקום שכ"ם, כי ראה כי שם תקועה ביותר אהבה רעה, כי שם עינה שכם את דינה ויאהב את הנערה (בראשית לד ג), עד אלון מורה לשם קבלת התורה כמ"ש רש"י ז"ל, ועל ידי התורה מהפכים אהבת הגופגיות לאהבת המקום. ומשמיענו התורה הקדושה כמה גדול כחו של אברהם אבינו והכנעני אז בארץ, הכנעני היינו אהבה רעה חסד שבקליפה היה אז מושל בארץ, שהיו כולם משוקעים באהבת רעות ניאוף וכיוצא, והוא השתדל להעביר הכח הטמא הנ"ל, ולעורר אהבת המקום על ידי התורה, והבן: