אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים והיה שם בבית הסוהר ויהי ה' את יוסף וגו'. יובן בס"ד דרך רמז הצדיק נקרא יוסף על שם שהוא הולך ומוסיף בעבודת ה' וגם הולך ומוסיף במעלתו עד שאמרו רז"ל זקני ת"ח כל זמן שמזקינים דעתן מתוספת עליה' והנה עיקר השם הוא על הנפש שכל העבודה והיראה הוא ממנה והנה הקב"ה שלח את הנפש של הצדיק לזה העולם כאלו הוא בית האסורים נחשב לה ומה שהוצרכה לבא הכל בשביל כדי לברר ניצוצי הקדושה המעורבים ברע ביד הקלי' גם כדי לברר המעורב בדצח"ם גם ידוע שיש בחינת ש"ם ניצוצות שצריך לבררם והם רפ"ח וב"ן סך הכל ש"ם ניצוצות שצריך לבררם ובזה יובן ויקח אדוני יוסף אותו רמז להקב"ה הוא אדון הצדיק ויתנהו אל בית הסוהר ששלח הנשמה לעו"הז כי הוא בית האסורים יחשב לה והוא מקום אשר אסירי המלך מלכו של עולם והם ניצוצי הקדושה אסורים ופירש הענין יותר ואמר ויהי שם בבית הסוהר ר"ל ניצוצי הקדושה שאנכי מדבר עליהם הם ש"ם ניצוצות וזהו ויהי ש"ם ניצוצות בבית הסוהר והנה הבא ליטהר מסייעין אותו ואז הקב"ה יסייע את הצדיק בעבודתו עד גדר שיכניע לו את היצ"הר הוא השטן ומכניעו עד שעושה אותו כיצ"הט לו ע"ד שאמרו רז"ל ע"פ כי מצאת את לבבו נאמן לפניך לבו לא נאמר אלא לבבו שהיצ"הר ג"כ הכניעו להיות כיצ"הט שיסייעהו לעשות עבודת הבורא יתברך וז"ש ויהי ה' את יוסף עם הצדיק שהוא הולך ומוסיף בעבודת ה' ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר הוא שטן הוא יצ"הר אשר הוא מושל בעו"הז ובידו אסורים והכוונה שיצ"הר גם כן נכנע ונעשה לו כיצ"הט לסייעו בעבודתו יתברך ואז ויתן שר בית הסוהר הוא שטן הוא יצ"הר ביד יוסף הוא הצדיק את כל האסירים אשר בבית הסוהר פי' שנתן לו כל ניצוצי הקדושה השייכים לו שהיו אסורים בבית הסוהר כי מלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה ר"ל את כל אשר עושים החיצונים הם גונדא דיצ"הר לגנוב ניצוצי הקדושה לבלעם חנם הוא היה עושה להפך כנגדם לברר מהם ניצוצי הקדושה ולהוציא בלעם מפיהם כי זה לעומת זה עשה האלהים וכמו שפירש רבינו האר"י זיע"א על מאמרם ז"ל שאמרו ירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן והביאו הרב כסא דוד ז"ל ע"ש ולז"א וכל אשר הם עושים שם הוא היה עושה להפך כנגדם להוציא בלעם מפיהם. ומה שהצליח בזה להיות היצ"הר וגונדא דיליה נכנעים תחת ידו הוא מפני שאין שר בית הסוהר הוא השטן היצ"הר רואה את כל מאומה בידו ר"ל שאין רואה בידו עון כדי שיקטרג עליו בו ויתגבר עליו ובעל כרחו יהיה נכנע תחת ידו וזה שלא מצא עון בידו ג"כ הוא בעזרתו ית' וזהו כאשר ה' אתו והוא ע"ד שאמרו רז"ל גבי דוד הע"ה וה' עמו אפשר שכינה עמו ובא לידי חטא וז"ש באשר ה' אתו ששכינה עמו ואיך יבא לידי חטא ולכן דין גרמא שאשר הוא עושה בתיקונים ויחודים עושה מלשון ובן הבקר אשר עשה שהוא לשון תיקון ה' מצליח שמצליח התיקון בידו:
רמב"ן
ויתנהו אל בית הסוהר מקום אשר אסירי המלך אסורים שם אמר רבי אברהם כי הכתוב יפרש שבית הסוהר הוא מקום אשר אסירי המלך אסורים שם ולכך אמר כי הוא שם מצרי כי דרך הכתוב לפרש לשון נכריה כמו הפיל פור הוא הגורל ולא אמר כלום אבל ויתנהו אל בית הסהר הידוע למלך שהוא מקום אשר יאסרו שם אסירי המלך לומר כי היה זה סיבה שיכנסו עמו המשקה והאופה ויתכן כי טעם אסירי המלך עבדיו ומשרתיו החוטאים לו במשפט המלוכה כי שאר האסורים לעם ביד השופטים והשוטרים בבית סהר אחר ינתנו וסיפר הכתוב ששמו שם יוסף מאהבת אדוניו אתו והכל סיבה מאת ה' ובעלי הלשון (רד"ק בספר השרשים שורש סהר) יפרשו "סהר" כיפה עגולה מלשון אגן הסהר (שיר השירים ז ג) ולפי דעתי שהוא הבור (רמב"ן על בראשית מ׳:ב׳) בית בנוי תחת הקרקע ולו פתח קטן מלמעלה יכניסו בו האסורים וממנו להם אורה והוא מלשון סיהרא בארמית כאשר אמר (בראשית ו׳:ט״ז) צהר תעשה לתבה מלשון צהרים ושנו בהם זה לרוב אורו וזה למיעוט:
קיצור בעל הטורים
אשר אסורי המלך אםורים אסורי כתיב ואסירי קרי מלמד שי' שנים היה אסור על שהוציא דבה על י' אחיו ועוד ב' שנים על שאמר לשר המשקים כי אם זכרתני: