בעלי ברית אברם
ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך וגו׳. ירצה לדעתי לפי שכוונת פרעה להמליך את יוסף הן מצד שהיה יודע כל הלשונות כדרז״ל (סוטה ל״ו). הן מצד חכמתו כאומרו אין נבון וחכם כמוך. והנה להיות שהיה בנמוסי מצרים שא״א לעבד למלוך עליהם כדרז״ל (ב״ר פ׳ פ״ט). לזה לחכמת פרעה אמר ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה. כלומר כי שם כל המלכים כשהיו מלכים על מצרים היו קוראים אותם פרעה כדרז״ל לז״א ששם פרעה המורה על המלוכה ייוחס אלי לא אליך שאתה עבד כנז״ל כי לא יניחוך המצרים למלוך כנז׳ אמנם אני מיעד לך כי המלכות והממשלה בעצם לא יהיה רק אליך. וזהו ומבלעדיך וגו׳. ובזה הענין אעשה רצוני להמליכך בלא פחד מצרים וגו׳:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום וגו'. י"ל דלכאורה תיבת אני מיותרת והיה די לומר ושמעתי עליך לאמד וכו' ויובן בס"ד דהנה פרעה אותה שעה היה מסוכן בעצמו ממראה החלום והיה רוצה לשמוע פתרון החלום מפי יוסף מהר רגע אחד קודם כדי שאז תנוח דעתו ורוחו וכמ"ש רז"ל ששר המשקים לא הגיד לפרעה על יוסף עד שראה נפשו יוצאה וא"כ בא וראה כמה גדל צער פרעה וכמה הוא רוצה לשמוע הפתרון מהר חיש. ואמנם שיער בדעתו שודאי יוסף לא יקבל לפרש החלום מהר ותחלה יתנהג בדרכי הענוה שיאמר שהוא אינו יודע לפרש חלומות כדרך העולם שהיודעי' באמת אומרי' על עצמם שאינם יודעים ואחרי ההפצרות יגידו נועם אמריהם וא"כ חשש פרעה שישיב לו יוסף מה אנכי שאדע לפרש חלום למלך מה שלא ידעו לפרש כל חרטומי מצרים וחכמיה ומי שאמר עלי ושבח אותי שאני יודע לפרש חלומות טעה בדמיונו ולא כאשר חשב עלי וא"כ מה דביני וביני יהיה עיכוב זמן מה להשיב על דבריו ולהפציר בו ופרעה רוצה שישמע תכף החלום לפרש אותו. ולכן תחלת דבריו הקדים וא"ל ואני שמעתי עליך וגו' תיבת ואני דייקא ר"ל שמן הדרך שלא ישבחו שום אדם למלך בלתי בדבר שהוא ברור אצלם שיש באותו אדם אבל אם בספק ובדרך השערה חשבו כן לא אפשר להזכיר עליו אותו שבח לפני המלך שיחושו פן יבדקנו המלך ולא ימצא בו כאשר אמרו ויהיה חרפה וכלמה להם לפני המלך וא"כ אם האדם ישבח את חבירו בדבר אחד אם אין זה ברור אצלו לא יספר וישבח לפני המלך ורק אפשר לשבחו לפני שאר העם וז"ש ואני שמעתי וגו' אני המלך שמעתי וא"כ בודאי מה ששמעתי הוא ברור בודאי בלי ספק שאתה מפרש חלומות וא"כ לא עת וזמן הוא עתה להתנהג בדרכי הענוה ולומר על עצמך שאינך יודע אלא הטה אזנך מהר ושמע את החלום לפתור אותו:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים. הדקדוק מבואר מאי קא מחדש לו בזה שא"ל אני פרעה וכי לא ידע יוסף שהוא פרעה ויובן בס"ד שפרעה מסר כל השלטנות ביד יוסף ורק פרעה יהיה גדול על יוסף בישיבה שכסאו יהיה עומד למעלה ממנו אבל בענין הממשלה פרעה לא יעשה מאומה כי אם יוסף הוא השליט על הארץ וז"ש אני פרעה ובלעדיך תיבת פרעה דבוקה עם ובלעדיך ר"ל אני וכל איש בלעדיך לא ירים איש מאתנו את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים כי הממשלה והשלטון יהיה בידיך ואתה הוא המוציא והמביא: