פירושים על בראשית 45:7: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה יש לדקדק כי השלשה תיבות לשום לכם שארית בארץ היא כמו מיותר לגמרי כי הי' די כשאמר וישלחני אלהים לפניכם להחיות לכם וכו' ויש לפרש דהנה כל המשא ומתן של השבטים שהי' עם יוסף מחמת שהי' ידוע להם שיהודה הוא המלך וסברו שיוסף רוצה להיות מולך עליהם ולא רצו לקבלו עליהם למלך מחמת שידעו שיהודה הוא המלך אבל באמת היה שקב"ה הוא סיבת כל הסיבות וסיבב שבע"כ ישתחו ליוסף והי' צריכים כולם להיות נכנעים כל ימיהם ליוסף וזהו ידוע מה דאיתא בגמרא ר"ה נושא עון כו' לשארית נחלתו מקשה הגמרא לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו ומתרץ הגמרא למי שמשום עצמו כשריים לזה הקב"ה מעביר על כל פשעיו וזה א"א לאדם לשום א"ע כשריים רק כשהוא בעצמו נכנע ובפרט כשהיא אדם גדול ומכניע א"ע לפני קטן ממנו ועושה עצמו כשריים אצל הקטן אזי הקב"ה מעביר על כל פשעיו וזהו שרמז להם יוסף וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית ר"ל לכם דייקא לעשות עצמיכם כשיריים לפני שתהיו נכנעים לפני ועי"ז יהיה לכם תקומה להחיות לכם לפליטה גדולה ר"ל שיעבור ה' על פשעיכם לעו"הב וזהו הפליטה גדולה וק"ל.

לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפלטה גדולה הנה לשון כפול וגם אינו מובן קודם משמע רק להיות שארית ואח"כ אומר אפילו לפלטה גדולה ולא הי' לו לומר כ"א השני להיות לפלטה גדולה ונ"ל שהר"מ אלשיך ז"ל הרגיש בזה. וגם לשון להחיות לכם אינו [מובן] הי' למיכתוב להחיותכם. והנה כתיב בפ' בשלח ויקח משה את עצמות יוסף עמו לפי פשוטו מהו עמו. אך הנה איתא בשם האר"י ז"ל מי שעושה מצוה שנמצא כבר צדיק מהקדושים אשר בארץ המה שעשו מצוה גדולה כזו ממש בא לו הנשמה בסוד עיבור כדאיתא שאמר האר"י ז"ל על בעה"מ מדרש שמואל שראה עמו נשמת ר' פנחס בן יאיר ז"ל על שעשה חסידות גדול כמוהו. כן י"ל גם כאן דאיתא הערב רב היו אותם שמל יוסף אותם והם שהעלה משרע"ה עמו ממצרים ע"כ בזה השיג נשמת יוסף הצדיק וזה ויקח משה את עצמות יוסף הוא הנשמה לשון כעצם השמים פי' ע"י הערב רב. וזה י"ל כוונתו שאמר לשום לכם שארית בארץ להם גופם ולהחיות לכם פי' מאנשי מצרים יחיה להם לפלטה גדולה הם הערב רב. וכן פי' המדרש על החייתנו נתתי לנו חיים בעוה"ז ובבא על שמל אותם:

וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ וגו׳. י״ל שכבר אמר כי למחיה שלחני אלהים לפניכם. למה חזר לומר לשום לכם שארית בארץ. גם מהו מוסיף עוד לומר ולהחיות לכם לפליטה גדולה. ומהו לפליטה היל״ל ולהחיות לכם פליטה גדולה. ועוד לשון פליטה משמע על קיבוץ בני אדם וריבוי עם שימותו הרבה מהם וישארו פליטים קצת מהם כמו והיה המחנה הנשאר לפליטה ורבים כזה. גם מהו לשון גדולה והנה לא מצינו שמתו מהם ברעב שום אחד וא״כ מהו לפליטה. ויש לפרש שעיקר כוונת יוסף במ״ש וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם וגו׳ לשתי תועלות גדולות. והם האחת היא שכיון שראה יוסף שנתגלנלו הדברים מלמעלה שניתן בידו כל מזונות העולם ושכל העולם יתפרנסו מתחת ידו לא רצה שיהיה עיקר זה המזון והשפע הזה רק למצריים. כי זה הוא פגם גדול ליוסף ולמדתו העליונה. ולכן רצה שעיקר השפע יהיה לאחיו ובית אביו שהם מצד הקדושה והתמצית יהיה לקליפות. ולזה אמר מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים וגו׳. כי יש להבין מה טעם לזה המהירות הגדול שאמר מהרו וגו׳ רדה אלי אל תעמוד ועוד שאין ראוי כ״כ לשבח עצמו לפני אביו ולומר שמני אלהים לאדון לכל מצרים. ועוד אמר והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים וגו׳. אמנם הטעם הוא כפי מה שאמרנו שכוונתו שזה השפע הגדול שניתן בידו אין ראוי לילך עיקרו לרשעים שהם מצד הקליפה כי זה פגם גדול כלפי מעלה. ולכן אמר ומהרתם והורדתם את אבי הנה. ונאמר וכלכלתי אותך שם וגו׳. וז״ש וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ לשון שארית נופל על הצדיקים כמו והיה שארית יעקב בגוים. שארית ישראל לא יעשו עולה וגו׳ וכיוצא. ולכן אני רוצה לשום אתכם עיקר ושארית בארץ ויהיה עיקר כל השפע הבא מצדי לכם. גם תועלת אחר להחיות לכם לפליטה גדולה כי ניבא שאע״פ שירדו למצרים בע׳ נפש במעט זמן יפרו וירבו לרוב כחול כמשרז״ל לא מת יעקב אבינו ע״ה עד שראה ס׳ רבוא יוצאי ירכו. וכל זה היה בי״ז שנה שחיה יעקב במצרים. וכ״ש שנתוספו יותר בימי יוסף אלא שניבא שסופם כולם למות בג׳ ימי אפלה ולא ישאר מהם כי אם ששים רבוא ואלו נקראים פליטה גדולה שהם ש׳ רבוא. וכל זה החיל הגדול כמה צריכים לפרנסתם אלולי רחמי שמים. שהקדים להם יוסף שאצר כמה אוצרות שאין להם מספר. וז״ש ולהחיות לכם לפליטה גדולה. כלומר שלחני ה׳ לפניכם כדי להחיות לכם לצורך פליטה גדולה שעתידה להיות צאתם ממצרים. מהרס״ו זללה״ה: