מדרש לקח טוב
בין מגדול. שבו כינס יוסף כל כסף וזהב שבעולם, שנא׳ וילקט יוסף את כל הכסף (בראשית מז יד), ולשם היו האוצרות, ומשם לקחו בני ישראל כסף וזהב לרוב עד מאד.
דגל מחנה אפרים
וילקט יוסף את כל הכסף בשבר אשר הם שוברי' וכו' ואיתא בגמרא שלש מטמוניות הטמין יוס' אחד נתגלה לקרח ואחד לאנטונינוס שהיה בימי רבי ואחד יתגלה לעתיד לבוא וי"ל שרימזו בזה ע"ד שיש שלש אוצרות להקב"ה אוצר של יראת שמים ואוצר של שבת כמאמרם ז"ל מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואחד והייתם לי סגולה פירש"י אוצר חביב ואף שאיתא שאין לו להקב"ה בעולמו אלא אוצר של יראת שמים בלבד וכו' י"ל דבאמת כל הג' אוצרות הם אוצר של יראת שמים ונכללו בו כי שבת היינו ע"ד ירא שבת גם והיית' לי סגול' אוצר חביב היינו כמו שאמרתי ע"ז ע"ד וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך והיינו אתם תהיו האוצר חביב שלי שהוא יראת שמים שיראו מכם והבן וי"ל שזה שרימזו חז"ל שכל אלו שלש מטמוניות ואוצרות היו ביוס' כמו שאמרתי בפירוש התרגום על התחת אלקים אני הדחלא דה' אנא היינו מה שאת' יריאים ממנו הוא מחמ' שאני נעשה אוצר של יראה ודחילו דה' והוא שאמר וילקט יוס' את כל הכס' וכו' היינו כי יראה היא בושה כמו ירא בשת והוא שאמר שליקט יוס' כל הכס' כסף לשון בושה כמו נהמא דכסופא והיינו שכל היראות היו ביוס' והמשכיל יבין: