בן איש חי
ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים ארז"ל שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ ויעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון שאז יתמלא כל העולם משמעו וי"ל כיון דיש גדולה כזו לאפרים למה לא ברכו על גדולה זו בפירוש ובאמת גדולה זו צריכה טובא לברכתו של יעקב אע"ה כדי לתת לו כח בדבר זה לעשותו ועוד יש קושיא גדולה ועצומה כי הוא בירך אותם בשוה וסיים וידגו לרוב בקרב הארץ וכאן השלים הברכה ולמה לא הסיר ידו מעל ראשיהם דלא מצינו שבירך אותם עוד וכיון דאמר אח"ז וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמוך יד אביו להסיר אותה מעל ראש אפרים על ראש מנשה מוכח להדיה שלא סילק עדיין יעקב אע"ה את ידו מעל ראש אפרים ולמה לא סילק כיון שגמר הברכה ובודאי יוסף הע"ה לא רצה להסיר יד אביו להניחה על ראש מנשה אלא מפני שראה שלא סילקה אביו ומחמת כן חשב שרצונו לברך עדיין ולא ראינו שבירך עוד ונ"ל בס"ד בהקדים מ"ש במדרש קהלת פרשה ג' דרבי שמעון בן חלפתא עם אנשי עין תאנה הלכו לקיים מצות מילה במקום אחד והיה אביו של אותו תינוק משקה אותם בסעודת המילה יין ישן ואמר להם שתו מן יין הטוב הזה שאני בטוח באדון השמים שממנו אני משקה אתכם ביום משתה הנשואין שלו והם ענו אחריו כשם שהכנסתו לברית כך תכנסהו לתורה ולחופה ומתוך אלו הדברים יצא לו ר"ש מאותו הבית יחידי כדי ללכת למקומו והיה זה בחצי הלילה ופגע בו מלאך המות וא"ל בשביל שאתם בטוחים על מעשיכם הטובים אתם יוצאים בשעה שאין ראוי לצאת בה כלומר בלילה דשכיחי מזיקין וא"ל ר"ש ואתה מי אתה שהרי גם אתה יצאת בלילה יחידי וא"ל שהוא שליח השלוח אל הבריות ר"ל גילה לו שהוא עצמו מלאך המות וא"ל ר"ש מדוע פניך רעים א"ל מקול דברים קשים שאני שומע מפי הבריות בכל יום א"ל ר"ש ומה הם א"ל התינוק הזה שהכרתם ערלתו היום שטר פסק דינו הוא עמדי שאקח אותו לאחר שלשים יום והנה שמעתי שאביו השקה אתכם יין וא"ל שתו יין הטוב שאני בטוח באדון השמים שאני משקה אתכם ממנו במשקה הנשואין שלו ושמעתי זאת ולכן נעצבתי שמתיירא אני שתפלה זו שהתפללתם תבטל הגזרה הזאת א"ל ר"ש אשביעך בחייך שתראה לי עתה שטרי וזמני מתי הוא א"ל אין אני שולט על זמן שלך או על דחבירך דכוותך א"ל ר"ש יהי רצון מלפני הקב"ה כשם שאין אתה שולט על שטר שלנו כן לא יהא לך רשות לעבור על דברינו אלו שאמרנו כשם שהכנסתו לברית כך תכנסהו לתורה ולחופה ובקש רחמים וחיה התינוק ע"כ יע"ש: