תיבת גמא
ונתתיך לקהל עמים שבט אחד מיקרי קהל עיין הוריות. מי אלה ראה שיצא ירבעם עיין פ"ד דרך הקדש ח"י ע"כ בשם מהר"ר יחיאל באסאן ז"ל זרע מומר לאו בכלל זרע כזרע ממזר ממזר וראיה ממ"ש הר"מ ז"ל פ"א מיבום ממזר או עובד עכו"ם כו' וישראל ששב אח"כ כאלו לא חטא יע"ש תוספת יבמות כ"ב ב' ד"ה בן דכ"מ שנאמר זרע כשר ולא פסול אבל בן הבן במשמע ומשמע עד עולם. ובן אף פסול במשמע ולא בן הבן. והנה מ"ש הר"מ ז"ל פ"א מיבום אח עובד עכו"ם לאפוקי מתשובת הגאונים שם סימן כ"ח ועמ"ל ברא"ש וריב"ש. ואפשר דל"ת כעכו"ם חשיב לא דלא להוי בכלל זרע. ונ"מ מי שאמר הריני נותן מתנה לזרעי והיה לו בנים כשירים ובן מומר ובן ממזר דממזר לא זכה ומומר בספק ונכדיו י"ל הואיל ומומר לאו זרעו נכדיו נמי לאו זרעו כמ"ש הפ"ד שם י"ח דעשיו לאו זרע דאברהם הן.
רש"י
ונתתיך לקהל עמים. בִּשְּׂרַנִי שֶׁעֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנִּי עוֹד קָהָל וְעַמִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לִי גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם, גּוֹי אָמַר לִי עַל בִּנְיָמִין; קְהַל גּוֹיִם – הֲרֵי שְׁנַיִם לְבַד מִבִּנְיָמִין, וְשׁוּב לֹא נוֹלַד לִי בֵּן, לִמְּדַנִי שֶׁעָתִיד אֶחָד מִשְּׁבָטַי לְהֵחָלֵק, וְעַתָּה אוֹתָהּ מַתָּנָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ:
אבן עזרא
וטעם הנני מפרך. על דעת הגאון שאמר לי השם הנני מפרך ובן לא נולד לי רק מתה רחל. ועתה ידעתי כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך. וזה הפירוש אין לו טעם וריח כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן ועוד כי בנימין נולד לו אחר זו הנבואה. והנכון בעיני שאמר. השם אמר לי כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם. ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ כאשר יקח ראובן ושמעון שהם הגדולים מבני ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים שירשו עמם בנחלתם והמפרש שאמר ומולדתך על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף לא ישרו בעיני דבריו, כי מה טעם על שם אחיהם. ואם יטעון טוען כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים. גם זו איננה טענה כי יתכן שהיו ובעבור שירשו עם אחיהם לא הזכירם הכתוב ורבים כאלה: