עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ה׳ ע״ב) ורבי יהודא ור״ש שבט אחד דאיקרי קהל מנ״ל אמרי דכתיב (ד״ה ב כ) ויעמוד יהושפט בקהל יהודה וירושלים בבית ה׳ לפני החצר החדשה מאי חדשה א״ר יוחנן שחדשו דברים ואמרו טבול יום אל יכנס במחנה לויה מתקיף לה רב אחא בר יעקב ממאי דילמא שאני ירושלים דהוה נמי בנימין אלא א״ר אחא בר יעקב דכתיב (בראשית מח ד) ויאמר אלי הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל וגו׳ מאן איתיליד ליה ההיא שעתא בנימין ש״מ ה״ק רחמנא מתיליד לך השתא קהל אחרינא א״ל רב (שיזבא) (שבא) לרב כהנא דילמא הכי קמ״ל רחמנא לכי מתיליד לך בנימין הוא דהיו י״ב שבטים דמתקרי קהל א״ל אלא י״ב שבטים איקרו קהל י״א לא איקרו קהל:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף ו׳ ע״ב) אמר רב אחא בר יעקב שבטו של לוי לא איקרי קהל דכתיב (בראשית מח ד) הנני מפרך והרביתיך ונתתיך לקהל עמים וגו׳ כל שיש לו אחוזה איקרי קהל וכל שאין לו אחוזה לא איקרי קהל:
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
אמר ר׳ שמואל בר נחמני אמר ר׳ יונתן כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה שנאמר (בראשית לה כב) ויהיו בני יעקב שנים עשר מלמד ששקולים כאחד אלא מה אני מקיים (שם) וישכב את בלהה פילגש אביו. מלמד שבלבל מצעו של אביו ומעלה עליו הכתוב כאילו שכב את בלהה. תני רשב״א אומר מוצל אותו צדיק מאותו עון ולא בא מעשה זה לידו אפשר עתיד זרעו לעמוד על הר עיבל ולומר (דברים כז כ) ארור שוכב עם אשת אביו ויבא חטא זה לידו אלא מה אני מקיים וישכב את בלהה פילגש אביה עלבון אמו תבע. אמר אם אחות אמי היתה צרה לאמי שפחת אחות אמי תהא צרה לאמי ובלבל את מצעה. אחרים אומרים ב׳ מצעות בלבל אחת של שכינה ואחת של אביו. והיינו דכתיב (שם מט ד) אז חללה יצועי עלה א״ת יצועי אלא יצועיי: