פירוש על בראשית 6:14

אלה תולדות נח וכו' עשה לך תבת עצי וכו'. ענין התיבה, שנתן הש"י עצה והגנה לנח עד שעברו ימי הזעם, וכן לכל מי שלא נזדכך לבו עדיין יוכל ללמוד עצות איך יסתר עצמו ויגין בעדו מכל רע המתרגש בעולם, וכן אמרו חז"ל [תנדבא"ר פ"ו] אם רואה אדם שיסורין באין עליו ירוץ לחדרי חדרים של תורה והיא נותנת לו עצה איך להנצל. וענין התיבה הוא עפ"י מה דאיתא בגמ' (פסחים קי"ג:) שלשה הקב"ה אוהבן מי שאינו כועס ואינו משתכר ומי שמעביר על מדותיו, מי שאינו כועס היינו שאינו מראה שום כעס בפועל, ואינו משתכר היינו שיש לו ישוב הדעת ומכיר ומאמין בבורא עולם, ומי שמעביר על מדותיו היינו שמסיר הכעס גם מלבו שלא יהיה בלבו שום תרעומות על חבירו. ועל אלו השלשה מרמז התיבה, עשה לך תיבת עצי גופר היינו שלא תכעוס, כי גפרית מורה על כעס וזה עשה לך תיבת עצי גפר היינו שתסגור את הכעס ולא תכעוס בפועל. קינים תעשה את התיבה היינו שלא תשתכר רק תהא בישוב הדעת, כי קנים הוא חדרים כמו מי שיש לו חדרים הרבה צריך שיהיה לו ישוב הדעת לידע מקום כל חדר ותשמישו, וגם מסכת קנים מורה ע"ז ולכן מי שאין לו ישוב הדעת ולב טהור אינו מבין לאמיתם את עומק ד"ת הנמצא במס' קנים. וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר, היינו שתעבור על מדותיך, כי וכפרת היינו שתכפר מעומק לבך, שלא ישאר בלבך רושם מכעס על חבירך. והשיעורין מהתיבה הם אותיות לשון, ג' מאות אורך וחמשים רוחב ולמד קומה, והיינו שלא יהיה לך לשון שקר. וגם אלו השיעורין הם נגד בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, למ"ד אמות גובה כנגד בכל לבבך, נ' רוחב נגד בכל נפשך וג' מאות אורך נגד בכל מאדך, כי מאד היינו בכל מה שיוכל האדם לשער בדעתו ולהוסיף, וע"ז רומז אות הש' כי הש' היא אחרונה שבא"ב כי סוד הת' הוא כמוס לעוה"ב ולכן בכל מקום שרצו חכמים לגזם גזמו כשלש מאות כמו (חולין צ':) ג' מאות כור, וג' מאות כהנים שבמס' מדות פ"ג מ"ח. צוהר תעשה לתיבה היינו שתדע כי הכל בידי שמים, כי צוהר היינו בהירות וידיעה. ואל אמה תכלנה מלמעלה, היינו שתצמצם בכל קבלות השפעה שלא תהיה רעבתן. ופתח התיבה בצדה תשים, היינו כמו שמבואר על פסוק (תהלים ל"ד, ט"ו) בקש שלום ורדפהו וכמו דאיתא במדרש (במדבר רבה פרשה י"ט, ט"ז) בקש שלום ממקומך ורדפהו ממקום אחר היינו מצדך ומכחך לא יהיה שום מניעה לשלום, אך גם לרדוף אחר חבירו לקרב את עצמו לחבירו גם זאת אין מהצורך כי בכל דבר נמצא ספק כי יוכל להיות שזה אינו ראוי לבא אל ביתך, אך לדחותו ג"כ אינו רשאי, וזה פי' בצדה תשים לא בפירסום. תחתיים שניים ושלישים תעשה, היינו שנצטוה נח לידע איך להתנהג עם ג' בניו בכל אחד לפי מדרגתו, עם חם כפי מדרגתו היינו תחתיים שתדבר עמו רק לפנים ועם יפת שניים ועם שם שלישים, היינו שתדבר עמו מעומק הלב וכל סודותיך תגלה לו. וכל זה היה עצות לנח קודם שנשלם איך יסתיר עצמו, כי מיד כשיצא מן התיבה שאז היה השלמתו אז עשה היפך מאלו הדברים כמ"ש וישת וישכר וכעס על חם ולא עבר על מדותיו, כי כשאדם נשלם אז מותר להתפשט, כי אז הכל רצון ה'.

עשה לך תיב(ו)ת עצי. תיב(ו)ת הוא מלשון תיובתא ר"ל שמזהיר הכתוב על התשובה: עצי גופר פירש"י ע"ש הגפרית כי בוודאי לא כל אדם יכול לבוא מיד לתשובה עילאה מאהבת ה' לזה אמר הכתוב שיראה עכ"פ מתחילה לשוב מיראת עונש גיהנם וזה ע"ש הגפרית: קינים תעשה לתיבה ר"ל אח"כ תעשה חבילות מצות בכוונה שלימה שיכול הבורא ב"ה לשכון בהם. וכפרת אותה מבית ומבחוץ בכופר הוא לשון כפרה וגם הוא לשון קינוח שיטהר מחשבתו וגם ישיב ויתוודה על חטאיו ויעבור בדמעת מצחו וזה מבית ומבחוץ בכופר וזה אשר תעשה כו' ר"ל שתעשה תשובה כ"כ עד שתוכל לעמוד נגד הבורא ב"ה פנים בפנים וזה הרמז בתיבת וזה, אזי תדע שעשית תשובה שלימה: שלש מאות אמות אורך התיבה ג' מאות הוא שי"ן. חמשים אמה רחבה היא נו"ן ושלשים אמו' קומתה הוא ל' שמעתי בשם מ"ו הק' מוה' דובער זצ"ל שגמטרי' הנ"ל הוא לשון ומרמז על הלשון שתשובתו יהיה כ"כ שלימה שתוכל לעמוד לפניו י"ת פני' בפני' להתפלל בלשונך כנ"ל. ול"נ בדרך רמז ברחמים הוא גימט' שלש מאות לרמז שצריך הבע"ת להתנהג במידות הרחמים לא באכזריות כי עבירות גורמים אכזריות ח"ו וחמשים אמה רחבה רמז לנו"ן שערי בינה ושלושים אמה קומתה רומז לשלשים מעלות שתורה ניקנית בהם. צוהר תעשה לתיבה ר"ל שתעשה צורה לתיבה והאותיות ואל אמה תכלנה מלמעלה רמז לאחדות ר"ל שהתשובה יהי' לאחדות הפשוט. ופתח התיבה בצידה תשים הוא מלשון צדיה ר"ל התשובה צ"ל בצדי' וערמה גדולה שלא יפתה אותו יצה"ר עוד ח"ו. תחתיים שניי' ושלישי' רמז לשלשה מדריגות בע"ת תחתי' הוא מדריגה תחתונה היינו שהם פורשין מן החטא בלבד ושנים הוא מדריגה יותר גדולה שעושים גם חבילות מצות ושלישים הוא מדריגה ג' שעושים תשובה רק לנחת הבורא ית' לא לשום דבר אחר וזה תחתי' שני' ושלישי' תעשיה ר"ל שבע"ת צריך לכל ג' מדות הנ"ל. והקמותי את בריתי אתך דהנה יש פלוגתא בגמ' ח"א אחד מעיר ושנים ממשפחה ממש וח"א אחד מעיר מזכה כל העיר ושני' במשפחה מצילין כל המשפחה וי"ל דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי דודאי אי ב"א מתקרב אל הצדיק ורוצה בחברותה אז א' יכול להציל כל העיר ואם אינו רוצה בקרבותו אזי א' ממש וזה והקמותי את בריתי אתך שהקב"ה הבטיח לו שיהיה כולם מתקבצים אצלו וזה ובאת אתה אל התיבה ובנך ואשתך הם המקבלים ממך:

עשה לך תיבת עצי גפר וכו' ידוע שהתיבה נבנית ע"פ מדת הגבורה אך גבורה ממותקת בשם הוי"ה שהוא רחמים וידוע שהגבורות הם פ"ר דינים דמנצפ"ך אך הם שלשה בחינות פר שהם התפשטות וכללות וכלללות דכללות וז"ש עשה לך תיבת עצי גפ"ר ר"ל ג' פ"ר שתהיה התיבה נבנית בהם קנים תעשה את התיבה קנים אותיות מקי"ן בהפוך אתוון וידוע כי קין ה"ס הגבורות והבל סוד החסדים אך לא תתקיים בגבורות של פ"ר לבדם אלא צריך לחבר עמהם הארת שם הוי"ה שעולה כ"ו ולז"א וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר חלק התיבה לשתים וקרי בה כ"ו פ"ר כי תיבת בכופר נקראת בוא"ו והרי כאן כ"ו פ"ר וזה אשר תעשה אותה נקוד על זה זקף גדול שמספרו כ"ו וידוע כי היסוד נקרא זה ובכל ספירה יש שם הוי"ה שמספרו כ"ו ונח היה בחינת היסוד ר"ל תמשוך שם ההוי"ה הנז' מן ספירת היסוד שאתה אחוז שם כדי למתק בזה את הפ"ר בבנין התיבה ואמר שלש מאות אמה אזרך התיבה רמז במידותיה אותיות שלח שהוא ר"ל חרב בלשון המקרא והיינו שי"ן שלש מאות אמה דאורך והלמ"ד הוא שלושים אמה קומתה וחי"ת הוא חמשים אמה רחבה כי ח' היינו חמשים ור"ל תהיה התיבה הנבנית בכונות אלו כמו חרב להכרית המזיקין המשוטטים בעולם שלא יוכלו לגעת בה ואמר צהר תעשה לתיבה ר"ל הצרה של המבול תתהפך לתיבה לאותיות צהר שהוא ר"ל אור כתרגומו ואל אמה היא שפחה בישה שהיתה מפתה את דור המבול בזנות אתה תכלנה מלמעלה ר"ל מעולם העליון דעשיה כי אתה לא נלכדת בה ופתח התיבה שהוא אותיות דשא שהוא פתח בלשון תרגום והוא רמוז בצירה של התיבה כי בצד תי"ו יש שי"ן ובצד בי"ת יש אל"ף ובצד אות ה"א יש אות ד' הרי דשא שהוא פתח בלשון התלמוד הנה זה תשים תעשה לו שומה ע"י כונה או דש"א הנז' רמז לדין אמת שלום דנקיט רשב"ג בפ"א דאבות שעליהם העולם קיים: