פירושים על בראשית 6:15: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

וזה אשר תעשה. טעמו וזה השיעור אשר תעשה. והנה קומתה עשירית ארכה שתהיה צפה על פני המים ולא יהפכנה רוח:

שלש מאות אמה אורך התיבה. פרט לנו הכתוב מדת ארכה ורחבה וקומתה מחמת שני דברים האחת להודיע לנו גודל הנס שהחזיק המועט את המרובה כי היו שם בריות גדולות פילים וראמים. השניה היא להודיע לנו שעיקר התחלת מי המבול היה בעבור הזנות כמ״ש ויראו בני האלהים את בנות האדם. וגו' וכאמרו רז״ל (סנהדרין קח.) ברבה קלקלו וברבה נדונו, וטעמו של דבר לפי שע״י הזנות חללו קדושת שם של יה המתווך בין איש לאשה ובהתחלק מהם יו״ד ה״א נשאר אש ואש כמ״ש (איוב לא יב) כי אש היא עד אבדון תאכל. וזה שאמרו רז״ל (סנהדרין קח:) ברותחין קלקלו וברותחין נדונו כי הם הציתו את האש בעצמם וכן מצינו בפרשה זו מספר ט״ו בכמה מקומות שנאמר חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים. וכן תגבורת המים חמשים ומאת יום דהיינו ט״ו עשיריות. וכן מספר אורך ורוחב וקומה של התיבה מורה ג״כ על מספר ט״ו כי שלש מאות אמה באורך על רוחב חמשים נמצא בכל שטח של אמה אחת ט״ו אלפים אמה על אמה. ושלשים אמה קומתה והיו בה שלשה מדורים הרי עשרה אמות לכל מדור ומדור כי היו בה תחתים שנים ושלישים כולם שוים נמצא ק״ן אלפים אמה לכל מדור ומדור. נמצא ט״ו אלפים אמה שבכל שטח אמה כנגד ט״ו אמה שגברו המים על ההרים. וק״ן אלפים אלו שבכל מדור כנגד תגבורת המים ק״ן יום והוא ט״ו עשיריות. וכל מספר ט״ו אלו מורה שאע״פ שנחתם דינם על הגזל, מ״מ עיקר ההתחלה היתה בעבור הזנות וחילול השם של יה העולה ט״ו.

וזה אשר תעשה אותה, המדה והתכונה שתעשה אותה זהו, וזה, לשון זכר אומר על השיעור, וצוהו לעשות את התיבה הרחב ששית האורך והקומה עשירית האורך, ובשיעור זה תעמוד על המים במישור ולא תהפך מצד אל צד. ובב"ר (פ' ל"א) למדה תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה יעשה רחבה אחד מששה בארכה וגבהה אחד מעשרה: