פירוש על דברים 4:30

רב לך אל תוסף דבר וגו' מה שאמר הקב"ה שלא ידבר עוד יש לפרש עפ"י מה שפירשתי למעלה דתקט"ו תפלות עם השם הוי' הוא בגמטריא ישראל י'ש'ר' א'ל' ואם הי' מתפלל עוד תפלה הי' בגמטריא י'ש'ר' ל'ב וזה מדרגה יותר גבוה והי' בא לארץ וכבר נגזר שלא יבוא:

בצר לך ומצאוך את כל הדברים האלה באחרית הימים. ספר הזוהר [ח"ג קכ"ב א'] פתח רבי יהודה ואמר בצר לך ומצאוך מכאן תשובה מעלייא מכולא מקמיה עד לא ישרי דינא בעלמא. <תרגום - פתח רבי יהודה ואמר "בצר לך ומצאוך" מכאן שתשובה טובה מכל בטרם שישרה הדין בעולם>. דבתר דשרי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה. <כי אחר שכבר שרה הדין נתחזק כחו מי יעבירו מן העולם ויסלקו>. דהא כיון דשרי דינא לא יסתלק עד דישתלים. <כי כיון שכבר שרה הדין אינו מסתלק עד שיושלם>. בתר דישתלים ועביד תשובה אתקין עלמין כלהו. <אחר שנשלם ועשה תשובה מתקן כל העולמות>. מאי משמע דכתיב ושבת עד יי' אלהיך. <זה משמע משכתוב "ומצאוך וכו' באחרית הימים ושבת עד יי' אלהיך">. באחרית הימים מאי איכא הכא. <"באחרית הימים" מה ענין לכאן>. אלא לאכללא כנסת ישראל דאיהי בגלותא ואשתכחא בעקו דלהון ולא שבקת לון לעלמין. <אלא לכלול כנסת ישראל שהיא בגלות ונמצאת בצרה עמהם ואינה עוזבתם לעולם>. ובגיני כך קודשא בריך הוא אף על גב דאשרי דינא בעלמא בעי דיהדרון ישראל בתשובה לאוטבא לון בהאי עלמא ובעלמא דאתי. <ומשום זה הקב"ה אף על פי שהשרה דין בעולם רוצה שישראל יחזרו בתשובה להטיב להם בעולם הזה ובעולם הבא>. ולית לקמיה דקאים קמיה תשובה. <ואין לך דבר העומד בפני תשובה>. ושמא לזה רמז אחר זה ולא ישכח את ברית אבותיך והבן. וטעם כי יי' הוא האלהים הכוונה שלא לקצץ בנטיעות כי אף על פי שהמדות נזכרים בלשונות רבים כל מה שיש בזה יש בזה והכל אחד כמו שאמרו בספר הזוהר [אדרא רבא קמ"א א'] כללא דכלא עתיקא דעתיקין וזעיר אנפין כלא חד. <תרגום - הכלל של הכל עתיק דעתיקין וזעיר אנפין הכל אחד>. כלא הוא כלא הוי כלא יהא. <הכל הוא בהוה והכל היה והכל יהיה>. לא שנא לא ישתני לא משתני. <לא משונה לא ישתני ולא נשתנה>. ואי תימא מה בין האי להאי כולא הוא במתקלא חדא. <ואם תאמר מה בין זה לזה דהיינו בין עתיק לז"א הכל הוא במשקל אחד>. אבל מתפרשן אורחוי. <אבל מעתיק מתחלקים דרכיו>. ומיכן אישתכח דינא. <ומכאן מז"א נמצא הדין>. ומסיטרא דילן הוו שניין דא מן דא. <ומצדינו הם שונים זה מזה>. ורזין אילין לא אתמסרו בר למחצדי חקלא קדישא וכתיב סוד יי' ליריאיו. <וסודות אילו אינם נמסרים חוץ מלקוצרי השדה הקדוש וכתוב "סוד יי' ליראיו" (תהלים כה יד)>:

בצר לך ומצאוך וגו' כלומר ואותך בפרטות מכל האומות וקשה למה זה לנו וי"ל דכמו כן הטיב עמנו וגמל לנו יותר מה שלא עשה לשום אומה ולשון, ג"ן: