פירוש על דברים 4:31

לא ירפך. מִלְּהַחֲזִיק בְּךָ בְּיָדָיו, וּלְשׁוֹן לֹא יַרְפְּךָ לְשׁוֹן לֹא יַפְעִיל הוּא – לֹא יִתֵּן לְךָ רִפְיוֹן, לֹא יַפְרִישׁ אוֹתְךָ מֵאֶצְלוֹ, וְכֵן "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" (שיר השירים ג') שֶׁלֹּא נִנְקַד אֶרְפֶּנּוּ; כָּל לְשׁוֹן רִפְיוֹן מוּסָב עַל לְשׁוֹן מַפְעִיל וּמִתְפַּעֵל, כְּמוֹ "הַרְפֵּה לָהּ" (מלכים ב ד') – תֵּן לָהּ רִפְיוֹן, "הֶרֶף מִמֶּנִּי" (דברים ט') – הִתְרַפֵּה מִמֶּנִּי:

ירפך. הפך יחזקך:

לא ירפך ולא ישחיתך. אין הלשון מדויק לכאורה כי אחר שלא ירפך מכש״כ שלא ישחיתך שהוא גרוע הרבה מרפיון. אלא ה״פ לא ירפך מעבודת ה׳ והתחזקות בסירוב על ההכרח לע״ז. ולא ישחיתך לא תועיל פעולת הגוים אשר יכריחוך לע״ז בכמה מיתות משונות מכ״מ לא יגיעו להשחתה ח״ו: