פירוש על דברים לב:21
חתם סופר
*הם קנאוני בלא אל ואני אקניאם בלא עם י"ל דמרמז דאיתא במדרש קראתי למאהבי המה רמוני ואמר במדרש איכה שישראל שהיו יודעים בהשבעות המלאכים ובהשבעות השרים בטחו שישביעו שרים של אש ומים אבל הקב"ה שנה להמלאכים ממשלתם עיי"ש ואמרינן נמי בפ' ערבי פסחים סגולה להבריח הרע יתחיל בלא ויסיים בלא ובאל ויסיים באל עיי"ש ברש"י ותוס' אי הוא תפלה או אל ארך אפים ולפירש"י פסחים קי"א הם פסוקים מפ' בלעם והנה כל הסגולות אלו לא היו יכולין להועיל לסלק חיל כשדיים שעליהם נאמר הן זה העם לא הי' ולא הי' עם בפ"ע ותלוים באחרים והיינו דקאמר הם קנאוני בל"א א"ל שיעשו סגולות ואני אקניאם בלא עם ועי"ז לא יועיל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
חתם סופר
*בגוי נבל אכעיסם זו היא טובה שעי"ז שהביא היצה"ר אותם לכלל וינבל צור ישועתו ע"כ הוצרך לענוש אותם מדה כנגד מדה להכעיסם דווקא בגוי נבל והיינו גוי אובד עצות אשר אין בהם תבונה ומפני כן לא יכול אפאיהם אש ביתה מאנוש זכרם כי פן ינכרו צרימו כי גוי אובד עצות המה ואלו לא הסיתם היצה"ר כ"כ שינבלו צור ישועתו לא הי' עונשם בגוי נבל ואותו הגוי לא הי' אובד עצות והי' יכול לקיים ח"ו אפאיהם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
קנאוני. הִבְעִירוּ חֲמָתִי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy