Quotation_auto על דברים לב:21

וכן תמצא בכל הפרשה שהשם מדד להם מדה כנגד מדה. לפי שהם היו מכעיסים לפניו בטובות שהשם היה נותן להם. כמו שכתבתי באומרו שמנת עבית כשית. שהיו כנגד הטובות שנתן להם. כאומרו חמאת בקר וגו'. וכן רמז שמנת עבית כשית. לפי שהשם זכך שכלם במאכל דק הוא לחם אבירים. כדי שיהיו מוכנים לתורה. כדכתיב יסובבנהו יבוננהו. והם עשו להפך שהיו רוצים לטמטם שכלם ולטפש לבם במאכלים גסים. באופן שהיו עבים בשכלם. וזהו שמנת עבית כשית. וכנגד כי חלק ה' עמו וכן ה' בדד ינחנו. אמר ויטוש אלוה עשהו. וכנגד הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך. אמר צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך. וכן כנגד לא בניו מומם וכנגד הלא הוא אביך קנך ואתם בניו. אמר וירא ה' וינאץ וכו'. וכן בנים לא אמון בם וגו'. ורמז באומרו מכעס בנותיו. שממין הכעס שהכעיסו לפניו. הוא כועס עליהם מדה כנגד מדה. ולכן כנגד הטובה שעשה להם ושם עינו עליהם. והציב גבולות עמים למספר בני ישראל. ולקחם לחלקו כאומרו כי חלק ה' עמו. אמר אסתירה פני מהם. וכן כנגד הם קנאוני בלא אל. אמר ואני אקניאם בלא עם. וכנגד כעסוני בהבליהם. אמר בגוי נבל אכעיסם כמו שפירשתי. וכן כנגד ימצאהו בארץ מדבר. אמר ירכיבהו על במותי ארץ שהיא ארץ ישראל. וכנגד ירכיבהו על במותי ארץ. אמר ותאכל ארץ ויבולה ותלהט מוסדי הרים. דכתיב ירושלים הרים סביב לה. וכנגד התורה שנתן להם שהיא אש. דכתיב יסובבנהו יבוננהו. וכתיב ואני אהיה לה חומת אש סביב. אמר כי אש קדחה באפי. וכנגד הטובות שעשה להם כאומרו ויאכל תנובות שדי. שכלל בכאן ד' מיני טובות. האחד ויאכל תנובות שדי ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור. חמאת בקר וחלב צאן. שזה רמז על הפירות ומיני מתיקה וכל זה דבר אחד. והשני עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים. שהיתה בשר שמנה מאד. והשלישי עם חלב כליות חטה. כנגד הלחם שהיה טוב מאד. והרביעי ודם עינב תשתה חמר כנגד היין שהיה טוב. כאומרו זכרו כיין לבנון. מלבד שבזה רמז על יין התורה והמצות שהם מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה. וזהו תשתה חמר שהוא כמו מאתים וארבעים ושמונה. וכן יששכר חמור גרם. רמז על התורה ומאתים וארבעים ושמונה מצות שקיים יששכר. וכן רמז בכאן על מצות לא תעשה שהם שס"ה. הרמוזות באומרו ושמן מחלמיש צור. שנוטלים עליהם שכר בשמירתם. כי מצות עשה שיטלו שכר עליהן בעשייתן ניחא. אבל שיטלו שכר על לא תעשה זה דבר קשה כסלע וכצור החלמיש. אלא שהשם גזר כן מלבד שיש בזה טעמים מתוקים מדבש:

ותבאנה אל רעואל אביהן רעואל היה שמו כשהוא אומר וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה חובב היה שמו ולא רעואל היה שמו ומה תלמוד לומר ותבאנה אל רעואל אביהן מלמד שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא. רבי שמעון בן מנסיא אומר רעואל היה שמו ריע של אל שנאמר ויבוא אהרן וכל זקני ישראל. ר' דוסתאי אומר קיני היה שמו שפירש ממעשה קינאי שמקנין בו למקום שנאמר הם קנאוני בלא אל ואומר אשר שם סמל הקנאה. רבי יוסי אומר קיני היה שמו שקנה את השמים ואת התורה. רבי ישמעאל בר' יוסי אומר רעואל היה שמו שריע אל שנאמר רעך ורע אביך אל תעזב. ר' שמעון בן יוחאי אומר שני שמות היו לו חובב ויתרו. יתרו על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה מכל העם. והרי אף למשה היא מסיני שנאמר אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלקים למה נתעלמה מעיני משה כדי שיתלה הדבר ביתרו. חובב על שם שחבב את התורה שלא מצינו בכל הגרים שחבבו את התורה כיתרו. וכשם שחבב הוא את התורה כך חבבו בניו את התורה שנאמר הלוך אל בית הרכבים וגו'. והרי דברים קל וחומר ומה אלו שקרבו את עצמן כך קרבן המקום. ישראל שעושין את התורה על אחת כמה וכמה: