פירוש על ויקרא 13:15

צרעת הוא. הַבָּשָׂר הַהוּא: בָּשָׂר לְשׁוֹן זָכָר:

צרעת הוא הבשר ההוא. כי הבשר לשון זכר ואע"פ שכתב למעלה צרעת לשון נקבה נגע לשון זכר לומר שכאשר תמצא לשון זכר שב אל הנגע וכאשר תמצא לשון נקבה שב אל הצרעת כאן יותר נכון הוא לשוב אל הבשר הסמוך לו ממה שתשוב אל הנגע שהוא רחוק:

וטמאו. לרבות אחר פריחת החלט מחיה בסוף ואחר פריחת החלט שער לבן בתחלה ובסוף ואחר פריחת החלט פשיון בסוף שבוע ראשון ושני לאחר הפטור ואחר פריחת הסגר ^פהנה כל פסוק זה מיותר, שהרי אינו מורה כל חידוש ואינו מוסיף מאומה על הפסוק הקודם, ולכן דריש ממנו שלא לבד אם שב הבשר החי ונתגלה לאחר פריחת החלט מחיה בתחלה שטמא הוא, אלא אפילו אם נטהר הנגע ע"י פריחה מאיזו טומאה שהיא, בין טומאת מחיה או שער לבן או פשיון בין בתחלה [במחיה ושער לבן שהן מטמאין בתחלה] בין בסוף שבוע ראשון או שני, או שחזר סימן טומאה לאחר הפטור [ר"ל לאחר שסגרו הכהן שתי פעמים ולא מצא בו סימני טומאה ופטרו], או שהיה מוסגר, שבכל אלה נטהר ע"י פריחה, הוא הדין שאם אחר פריחה חזר בשר חי הוא שב לטומאתו. .
(שם)