חתם סופר
ואם בעיניו עמד הנתק טהור הוא וטיהרו הכהן פירש"י אבל טמא שטיהרו הכהן אינו טהור לכאורה זה משנה שאינה צריכה אלא רצה לומר בענין שטעה כעין שיקול הדעת ומלתא דתליא בסברא וטיהרו הכהן ושוב חזר בו או החזירו הגדול ממנו אפ"ה טמא למפרע וממילא מוכח בהיפוך טהור שטימא הכהן בשיקול הדעת ושוב החזירוהו הרי הוא טמא דקם דינא ומכאן הוציאו חז"ל הך דסנהדרין ל"ג ע"א ומס' ע"ז ז' ע"א אמנם מקרא ונקי וצדיק אל תהרוג שאין מחזירים בדיני נפשות הא בדיני ממונות מחזירין מוכח דלא אמרינן דקם דינא וקשיא קראי אהדדי וצריך לתרץ קראי כדמתרץ ש"ס סנהדרין הנ"ל רומיא דמתניתין אהדדי:
מנחת שי
צרבת המכוה הוא. כתוב הוא בוא"ו בכל ספרים מדוייקים שאינו מן י"א הכתובים יו"ד:
תורה תמימה על התורה
צרבת המכוה. עד שתקרום כקליפת השום קכגעיין לעיל פסוק י"ח בדרשה שחין ונרפא ומש"כ שם.
.
(שם)
(שם)