מזרחי
וקרע אותו יקרע מקו' הנגע מן הבגד וישרפנו. לא שיקרענו בלבד שאף על פי שלא נזכרה פה שריפה כבר נזכרה למעל' טמא הוא באש תשרפנו אלא שחזר ופירש אופן שריפתו איך הוא ואמר שאם ראה הכהן שהנגע ההוא כהה יקרע מקום הנגע מן הבגד וישרפנו וישאר שאר הבגד בקיומו ואם תראה עוד אחר זה בבגד הנשאר אז ישרוף כל הבגד בכללו לא מקום הנגע בלבד וכן שנינו בתורת כהנים וקרע יכול יקרע בו קרע קטן ויקיים בו מצו' קריע' ת"ל אותו אי אותו יכול ישרפנו ויניחנו במקומו ת"ל מן הבגד ינתקנו מן הבגד יכול יקרע וישליך את הקרעי' לאשפות ת"ל באש תשרפנו את אשר בו הנגע למד על הקרעין שהן טעונין שרפה פי' יכול יתפרנו במחט ויניחנו במקומו לא תפירה יפה כמו איחוי שלא יבטל מצות קריעה אלא יכליב כעין שפוץ שסותר אדם ואינו בונה בנין יפה אלא שפוץ בעלמא כמו תשפוץ ולא תבנה ת"ל מן הבגד מלת מן מורה שנעתק הקרע ונפל ממנו:
תורה תמימה על התורה
והנה כהה הנגע. כהה למראה שני, או כהה למראה שלישית ת"ל הנגע רלדבאור הענין ע"פ מש"כ בפסוק הקודם בדרשה פחתת היא, דשם פחתת אפשר לפרש מלשון פחתת וגרעון וגם מלשון עמקות מלשון פי פחת, ובארנו שם דהעיקר כמובן השני, וכאן מוסיף להביא ראיה לפירוש זה דאי ס"ד דפחתת הוא מלשון גרעון ופחת והיינו שנגרעה ונפחתה מראה טומאה שבנגע, א"כ הלא כבר כהה הנגע פעם אחת, א"כ כיון דכתיב שוב והנה כהה הנגע ע"כ צ"ל שכבר ירדה למראה שלישית מכפי שהיתה בעצם לראשונה, אבל באמת אי אפשר לפרש כן, כיון דכתיב כהה הנגע משמע שכהתה הנגע מכפי שהיה בראשונה, דאל"ה הול"ל כהה הפחתת, וא"כ כיון דכתיב הנגע משמע למראה שניה, וממילא מבואר דהפי' פחתת אינו גרעון ופחת אלא מלשון עמקות, דלפי"ז הוי הנגע במראה הראשונה עד שכהה.
.
(שם)
(שם)