בן איש חי
וראה הכהן אחרי הוכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב ייטב לב ז"ל בפסוק והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע דתיבת נגע נראה לשון יתר ופירש דארז"ל צדיקים מהפכים מדה"ד למדת רחמים והכונה שהם מאמינים שהיסורין הבאים עליהם הם לטובה ואז ממילא נעשה הדבר טוב וכמ"ש בנחום איש גם זו שאמר גם זו לטובה ונהפך הרע לטוב וכן ברבי עקיבה גבי אושפיזא ושרגא וחמור ותרנגול שאמר לטובה ונעשה הדבר טוב משא"כ הרשעים ההפכים מדה"ר למדת הדין וענין היפוך הזה הוא ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בפסוק ה' יסעדנו על ערש דוי כי בחליו נהפך עשר לערש ויו"ד לדוי וברפואה חוזר ערש לעשר ודוי ליו"ד כי החולי בא מחמת דאור החכימה שרמוז ביו"ד שמספרה עשר נסתלק מן האדם וכתיב אמרת אלוה צרופה ר"ל צרופי האותיות שיהפך הקב"ה את אותיות המורים על הרעה לעשותם צירוף אחר המורה לטובה וזהו הפוך הקללה לברכה וכן כאן הנגע יתהפך לצירוף ענג ולז"א נרפא נגע הצרעת שיתהפך הנגע לענג וזה יהיה מן הצרוע עצמו ע"י שמקבל היסורין האלה באהבה ואומר גם זו לטובה עכ"ד ע"ש ונ"ל להמתיק הרמז הזה ולהוסיף בו עוד בס"ד כי הפרש שיש בין נגע ובין ענג הוא באות עין כי נגע העי"ן בסוף וענג העי"ן בראש וזהו הפוך ממש שמתהפך האות מסיפא לרישא ובזה יובן החכם עיניו בראשו שאין לו צירוף נגע שהעין בסוף אנא ענג שהעין בראש והרשע עיניו למטה לכן אצלו נגע שאות העי"ן היא למטה אבל הצדיק עיניו למעלה לכן אצלו ענג שאות עי"ן למעלה וז"ש אצל יוסף הע"ה עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו פירוש עד עת בא דברו של יוסף הע"ה שהיה אומר גם זו לטובה אז אמרת ה' צרפתהו לאותו הכבל עשתה לו צירוף אחר חדש שנהפכו אותיות כבל לאותיות בכל שהיא מדת הברכה של אברהם אע"ה דכתיב ביה וה' בירך את אברהם בכל: