תורה תמימה על התורה
ועל בהן ידו וגו'. אמר ליה ר' ירמיה לר' וירא, על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית למה לי פאר"ל כיון דלעיל פ' י"ד כתיב שיתן דם האשם על בהן ידו ורגלו וכאן כתיב שיתן השמן על דם האשם, א"כ ממילא מבואר שיתן השמן על בהן יד ורגל אחרי דשם דם האשם, והוא הדין שהיה יכול לשאול גם על תנוך אוזן ל"ל, אלא משום דבגמ' כאן איירי בענין בהן יד ורגל לכן שאלו על אלה.
, אמר ליה, חד להכשיר צדדין וחד לפסול צדי צדדין פבר"ל צדדין של בהן דדרשינן על בסמוך וכמו ועליו מטה מנשה, וצדי צדדין הוא בשר התחתון שכנגד הכף, משום דזה נקרא תחת ולא על.
.
(מנחות ט' ב')
(מנחות ט' ב')
מדרש לקח טוב
פס'. ומיתר השמן [וגו'] יצק הכהן [וגו'] על מקום דם האשם. אין הדם גורם אלא המקום. מכאן א"ר אליעזר אין לו בהן יד בהן רגל אזן ימנית נותן הוא על מקומו ודיו:
צפנת פענח
ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אוזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית.
שם, פרק ג, יא: אין לו בוהן יד, בוהן רגל, אוזן ימנית, אין לו טהרה עולמית. ר״א אומר, נותן הוא על מקומו. דכי שמעון אומר, אם נתן על שמאל יצא.
עיין בר״ן יבמות פ׳ מצות חליצה ובחולין פ׳ גיד הנשה ע״ש בזה, ועי׳ בנגעים ובסנהדרין דף מ״ה ע״ב ומנחות דף י׳ ותו״כ פ׳ מצורע וכ״מ בזה גבי אוזן, וברמב״ם ומשום דאוזן לא הוי בגדר אבר.
שם, פרק ג, יא: אין לו בוהן יד, בוהן רגל, אוזן ימנית, אין לו טהרה עולמית. ר״א אומר, נותן הוא על מקומו. דכי שמעון אומר, אם נתן על שמאל יצא.
עיין בר״ן יבמות פ׳ מצות חליצה ובחולין פ׳ גיד הנשה ע״ש בזה, ועי׳ בנגעים ובסנהדרין דף מ״ה ע״ב ומנחות דף י׳ ותו״כ פ׳ מצורע וכ״מ בזה גבי אוזן, וברמב״ם ומשום דאוזן לא הוי בגדר אבר.