פירוש על ויקרא 14:34

כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה. ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וגו׳. מה שאמר אל ארץ כנען. דרשו במדרש מה חם חטא וכנען לקה. אף כאן ישראל חוטאין והארץ היא מתקללת. כלומר שצריך שיתנו אל לבם שבעונם לקתה ארצם וישובו להשי״ת ולא יתלו הדבר במקרה. ויש לפרש עוד שכוונת הכתוב לומר שלא יתלו הענין בכנען ויאמרו שנגעים אלו שנראו בבתיהם אינם כי אם מסבת הכנענים שהיו בתוכה והיו עושין תועבות אשר שנא השי״ת. לז״א דעו שארץ כנען באמת היתה. אמנם מעתה אני נותנה לכם לאחוזה. והיא ארץ אחוזתכם ובעונכם היא לוקה. ולזה אמר ונתתי שאני הוא המלקה אותה. והרמב״ן ז״ל פירש ונתתי לפי שנגעי בתים ובגדים אינם כפי הטבע כמו נגעי אדם. ועוד יל״פ כי תבואו אל ארץ כנען שבא לרמוז להם להזהירם על מדת הכילות. שלא יאמר אדם שלי שלי כמו שדרשו בפסוק ובא אשר לו הבית. ולזה אמר צריכים אתם להתבונן שהארץ שאני מכניס אתכם שם של כנען היתה ונתתיה לכם במתנה כן תהיו נוהגין לתת ולגמול חסד אחד עם חבירו. ואם לא תעשו כן אני נותן נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ובא אשר לו הבית. כמו שדרשו רז״ל ועיין בת״כ בפסוקים אלו. שם דרשו והגיד לכהן ידקדק הכהן כיצד בא הנגע לביתו. ואמר יאמר לו הכהן דברי כבושין בני אין הנגעים באין אלא על לשון הרע. מדלא כתיב ואמר לכהן כנגע נראה לי. לכן דרשו ידקדק כי לשון הגדה משמע פירוש הדבר שצריך שידקדק עמו הכהן עד שיגיד לו ויפרש לו כיצד בא הנגע לביתו. (הרס״ו זללה״ה):

כי תבאו אל הארץ לפי הפשט יאמר כיון דעד הכא דיבר בנגעי אדם ובגדים שהיו שייך אף במדבר משא"כ בנגעי בתים אמר כי תבאו וגו' כלומר שם תקיימו את אלה, ד"א לדעת רש"י שנגעי בתים הי"ל לבשורה טובה לכן בנגעי אדם ובגדים שאין בהם בשורה לא תלאן בארץ, ועוד דאולי היו קצים ומואסים בה כשהי' אומר כי תבאו אל הארץ והי' לכם כל זאת, לוי:

וקשה מפני מה נתנו נגעים בבגדים, דבשלמא באדם על גסות הרוח והנלווה אליו. ובבתים כדעת רש"י אבל בבגדים למה, וי"ל כי ע"ז ומשמשיה מחויבים לנתוץ ולשרוף ובבגדים שמביזת מצרים וביזת הים לא היו יודעים איזה הם ממשמשיהם והרי לא בלו שמלותיהם כל מ' שנה שהיו במדבר לכן שלחו בהם נגעי' שיהיו נשרפים, מפי מהר"ם, (ולא רחוק לומר בם כי נגעי אדם על גסות הרוח ועל הגזל וכיוצא כי יש מתגאה בבגדיו או גזל הם בידו, וכן הרבה דברים לאפוקי בבתים הוכרח רש"י למצא טעם אחר מדכתיב בהו כי תבאו אל הארץ וגו' דמשמע מיד בבואם בעוד שלא הספיקו להתיהר בם או לגזלם וכיוצא: