תורה תמימה על התורה
וביום השמיני. ביום ולא בלילה נוזה כ"פ שהבאנו דרשות כאלה מתו"כ בפרשיות הקודמות, וטעם הדיוק מדהיה אפשר לכתוב ובשמיני, ועיין בשבת קל"ב א' דמפרש הא דאיצטריך רבוי זה ולא גמרינן מסתם קרבנות דאין נקרבין בלילה מדכתיב בהם ביום צותו (ס"פ צו), משום דהו"א כיון דחס רחמנא על הזב העני להביא קרבן עני הו"א דמותר גם בלילה קמ"ל. ולא נתבאר מאי שייכות לילה להיתר קרבן עני דהו"א לדמות זל"ז, וי"ל דעפ"י רוב ביום טרוד עני למצוא מחייתו, והו"א כמו דחס רחמנא עליה להביא קרבן עני כך חסה עלי' שלא יבטל זמנו ביום ויביא בלילה קמ"ל.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
רלב"ג ביאור המלות
וביום השמיני יקח לו שתי תורים או שני בני יונה. לא תור ובן יונה לא בן יונה ותור:
מדרש לקח טוב
פס'. וביום השמיני. ולא בלילה. יקח (שני כבשים) [לו שתי תורים] ובא לפני יי מלמד שאין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן. וכפר עליו הכהן מזובו מקצת זבין מביאין קרבן. כיצד ראה ג' מביא ראה שתים אינו מביא: פס'. ואיש. לרבות בן תשע שנים ויום אחד. כי תצא ממנו. עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. מכאן אמרו הזב ובעל קרי שהרגישו אוחזין באמה ובולעין את התרומה. שכבת זרע. פרט (למעלה) [למערה]. ורחץ במים. במי מקוה. את כל בשרו. מים שכל בשרו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום ג' אמות שיערו חכמים בארבעים סאה: