רש"י
והזה עליו מן הדם. אַחַר שֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת בְּאֶצְבָּעוֹ עַל קַרְנוֹתָיו מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּאוֹת עַל גַּגּוֹ:
מזרחי
והזה עליו מן הדם אחר שנתן מתנות באצבע על קרנותיו מזה שבע הזאות על גגו. פירוש לא שוהזה הוא פירוש ונתן כמו ולקח מדם הפר כו' שהוא פירוש וכפר ומה שאמר מזה שבע הזאות על גגו אבל לא למטה או למעלה דומיא דהזאות דפנים הוא משום דהתם על פני ולפני כתיב ומשמע למעלה כנגד פניו ולמטה לפניו אבל הכא עליו כתיב ומשמע עליו ממש דהיינו על גגו וכן שנינו בת"כ עליו על טהרו של מזבח פירוש על גגו שכן בערבי קורין הגג דוה"ר:
תורה תמימה על התורה
ומדדו. מלמד שמזה על טהרו של מזבח, מאי טהרו – גלויו, כדכתיב (פ' משפטים) וכעצם השמים לטהר פהר"ל לאחר שגמר כל המתנות של קרנות חותה האפר והגחלים שעל המזבח לכאן ולכאן ומזה על המקום המגולה שבו. ויסוד פי' זה נסמך על המבואר בתוספתא יומא פ"ג כשהוא מזה אינו מזה לא ע"ג האפר ולא ע"ג הגחלים אלא חותה גחלים אילך ואילך ומזה. ונראה דלכן מסמיך זה על הלשון וטהרו מפני שאינו מתבאר בפשיטות מלשון טהרה מטומאה שהרי לא נטמא עתה המזבח שיהיה צריך טהרה, ולכן מפרש ע"ד רמז ואסמכתא טהרה מל' גלוי מל' כעצם השמים לטהר שפירושו כעצם השמים בעת שנתגלה, ועפ"י הבאור שביארנו.
.
(שם נ"ט א')
(שם נ"ט א')